אל דאגה,
החיוך טרם מש מפניי,
גם עת יזלו דמעותיי
יקוו הן בקצות שפתותיי,
הלוא הן-
חיוכי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!! אהבתי כ"כ, הקצב, הזרימה. בתור אוהבת גאז' ופריקית של שירה- חייבת לומר שבעיני זו יצירה נפלאה! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר, קצת פשטני מדי- היה ראוי לכתוב זאת עמום יותר ולא כ"כ ברור ומוביל במיידית לתוכן... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. השימוש בניקוד ובביטויים תנכיים, היה מובן ומשרת מטרה ביצירה, אך מעבר לכך-? לי זה לא התחבר, לא מיבנית, לא במשקלים, במקצב, לא בתוכן... [ליצירה]
- [ליצירה] קסום, רגיש, עצוב, אמיתי ונוגע... "שמזוודה קטנה כבר ארזת" לא צריך לשנות את גוף? למה ארזת- בגוף שני? לא ארזה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, ניסיתי שוב, אבל ככה זה יותר מרגיש לי נכון, צר לי - שי.... אני כן מרגישה שכך זה מבטא את שניסיתי להעביר, זה לא נכתב מתוך בלבול ובעיני זה גם לא נקרא כך. יש בניסוח זמן של PAST PERFECT, לא משנה, ההתפלספות כבר סתם נמרחת. בכולופן- מודה לך מאוד על ההתייחסות, תשומת הלב וההערות, הפעם- החלטתי לא לאמץ את ההמלצה. יום מקסים! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ברכותיי, זה מתחיל בצעדים קטנים ופתאום הופך לריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, מזדהה עם כל מילה - בתור אחת שדעכה זה מכבר... מאמינה שעוד אשוב ובטוחה שאתה לא הולך להרבה זמן... אבל תמצה את ההפסקה הזו ותתמלא מחדש, אל תחזור עד שלא תרגיש שלם.... רק טוב, התגעגעתי.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי. נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות... [ליצירה]
תגובות