העברתי ידיי
על עינייך
רפרוף שפתותיי
במליחות דמעותיך
פעימות ליבי
בקצב נשימותיך
והבל פיך
על פניי
מבטיח ,
אחד אנחנו
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כל השירים, אחד. לא? לפחות השניים שהתפרסמו היום. (היה יותר טוב אם היית מחכה קצת, נותנת לשכוח ומפרסמת שוב). שיר אמריקאי להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אכן כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת, פחות דיבר אליי, לא היה ברור, בתחילת היצירה היא לקחה אותי לכיוון אחד ואח"כ אבדתי .... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- די, באמת נו, תפסיק... חיוך הזדהות :) רק טוב שיהיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב ביטא זאת כ"כ יפה, מצטרפת בחום, זה כתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה טוב שלא הצלחת להזדהות.... תודה על התגובות וחג שמח! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה ומרגיע... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! איזו רמת כתיבה ותיאורים! רף חדש לשירה, בעיני! ולא הייתי מוותרת על הבית השלישי בעד שום הון- הייתי אפילו מפרסמת אותו כיצירה עצמאית! מדהים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] המבנה המיוחד בתחילה- כאשר לא נחרזו המילים הראשונות בכל שורה, שהן סיומה של השורה שקדמה-הקשה על הקריאה, אך מרגע שהושלם והמשקל התאזן עם הצליל, נוצר יצירה מופלאה מרגשת מעצימה ומשורה לשורה מתעצמת כמו כדור שלג גדול, עד לשיא. נפלא1 הזכיר לי מבנה של קינה או פיוט עתיק. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, יהונתן- תודה שהבנת (עד כמה שזה נשמע מגוחך לומר...) [ליצירה]
תגובות