[ליצירה]
האמת
לא אהבתי, מכמה סיבות:
קודם כל, לא אהבתי את חוסר העדינות שבה נכתבו הדברים. אבל נו, זה לא הדבר המרכזי שהפריע לי.
הבעיה העיקרית לדעתי היא כל הגישה הזו של 'כל הבנים' ו'כל הבנות'. אתה, במחילה, מכיר רק את עצמך, וגם זה בערבון מוגבל. צר לי לבשר לך, אבל יש לי חברים יפים, חכמים, מוכשרים ועוד הרבה דברים, שהתחתנו עם נשים שממש לא מצטיינות ביופיין. הדבר החמור, לדעתי, בקטעים כאלה הוא שהן מנציחות סטריאוטיפים בלתי נסבלים, ויתרה על כן- יוצרות ומנפחות אותו. בחור שקורא קטע כזה והולך שולל אחרי נחרצות הדברים יגיד לעצמו- 'אה, אז כנראה שכל הבנות מנוולות, וחוץ מזה, זה שאני זורק מישהי אחרי פגישה אחת בגלל שהיא שמנה מדי- זה דבר מקובל ותקין.'
זה לא מצחיק, לא נחמד ואפילו מזיק.
ותחשבו על זה.
[ליצירה]
סוערה
תודה על התיקון - יש כרגע בערך 70 עמודים... ואני קצת מפחד לפרסם הכל כי אני חושב שאת הדמות הזאת מבינים רק בסוף הסיפור.
ואני מדבר על ממש בסוף - זה יהיה נכוןלחשוף בפניכם את הסוף הלא כתוב?
אני מרגיש טפשי לפרש את היצירה של עצמי אבל בשורה התחתונה - הדמות מדברת בביטחון עצום אבל כשזה מגיע לפרקטיקה, היא מתנהגת בדיוק הפוך - סמרטוט אמיתי.
אני מקווה שתמשיכו לעקוב. - יש עוד שני חלקים שפורסמו כבר.
תודה מראש,
גיל
[ליצירה]
ועוד משהו קטן
לא רמזתי לרגע שלמישהו אין הומור - זו היתה שעתו של גולש שאני לא מכיר.
אני הרבה יותר מדי ביקורתי לגבי עצמי - אם כבר הייתי שואל את עצמי איך לא הצלחתי להעביר את המסר שמדובר בהומור.
אני לא יודע אם מדובר בהומור ממש. אשמח לשמוע את דעותיכם - האם הדמות באמת מאמינה בדברים שהיא אומרת? האם מדובר בשכנוע עצמי?
אני בעצמי עוד לא בטוח איך לפרש אותה. אני כמובן מעדיף שמי שיגיב יקרא את כל הקטעים, שמתייחסים כולם לאותה דמות, במצבים שונים.
[ליצירה]
ובכן-
אתה צודק, איל , ואכן לא הגבתי ליצירה הזאת (למרות שהכתיבה מצאה חן בעיני מאוד ויש לי נטיה להגיב מיד ובאימפולסיביות)- כי חיכיתי ל"הפי אנד" (או שלא?).
ונכון- טענה אחת די קוממה אותי- האמירה ההחלטית כלפי חתלתול וחוש הומורו.
ובכן- נגד זה טענתי.
ולך ירון פלינט-
אנשים כאן לא מגיבים רק בשביל לומר מילים על איכות הכתיבה והיצירה.
קריאת היצירות אמורה לחולל משהו בנפשם של הקוראים וזכותינו להביע את רחשי לבנו- בין אם הם מוצאים חן בעיניך בין אם לאו.
עובדה שרובנו התייחסנו לאיכות הכתיבה .
הטעות היחידה היא, כמו שאמר איל, זה שלא חיכינו לסוף.
שיהיה שבוע טוב-
ואדון איל- כמה זמן אתה חושב שנחכה לסוף?
=)
סוערה.
[ליצירה]
בא לכם להרגיע את ההתנפלות?
א. אני לא טענתי שאין לכם חוש הומור.
ב. זה מונולוג אותנטי של דמות בסיפור - לא שלי. נכון שזה כתוב בגוף ראשון, אבל זה חלק מהסיפור. אמורים להבין שזו דמות עם הפרעה. קצת מצחיק אותי שבמקום להבין את זה אנשים נעלבים ממנה. תאמינו לי שהדמות סובלת בסיפור בגלל איך שהיא.
ג. אם מישהו מכם נפגע מהתכנים אני ממש מתנצל. זו לא היתה הכוונה. סתם לידע כללי, הדמות בכלל מבוססת על בחורה שאני יצאתי איתה - למרות שהיא בהחלט מוקצנת.
ד. אני לא חושב שצריך לקבוע איכות של ספר לפי האם אתה מסכים עם הדעות של הגיבור הראשי, או אפילו אם אתה לא סובל את הדעות של הגיבור הראשי.
ה. אני מצטער, אני באמת חושב שאף אחד לא יקח את השטויות שאומר הגיבור ויישם אותם בחייו הפרטיים.
ו. גם ביקורת שלילית אפשר לומר בצורה עדינה ונחמדה - לא ממש בחרתם לעשות כך. בכנות - אני שמח לקבל ביקורת, אבל יש לי תחושה שקצת הונעתם מהעלבון הגדול של מר מגיבון שהעז לרמוז שחתלתול לא הבין את היצירה. אני אשמח אם תשכנעו אותי שזה לא כך.
[ליצירה]
תגובה למבקרים
מאד לא ברור לי איך באתר כזה שאמורים להיות בו אנשים בעלי נטיות אומנותיות, אנשים מעבירים ביקורת נוקבת על סופר בגלל דמות ביצירה שהוא כתב- הלא ברור שזה סיפור דמיוני שמנסה להוציא רגעים משעשעים מהחיים שעוברים על כולנו ולהקצין אותם.
זה בדיוק כמו שתאמרו על סיינפלד שהדמות של ג`ורג` או קריימר לא אמיתית - זה לא המהות...המהות זה התוכן ומה כל אחת מסיק מהקטעים הללו.
לפי דעתי הסופר הצליח להדגיש בצורה נהדרת את מה שעובר על כל אחד מאיתנו ברגע כזה או אחר של החיים...
מבט גרוטסקי על דמות כמו הדמות בסיפור רק מוציאה מאיתנו את אופיינו האמיתי. ההתעסקות בדמות כמייצגת דיעה אוניברסלית או כדעה של כל האנשים לא רק שאינה נכונה ומראה כי הקורא לא הבין את המהות האמיתית של הסיפור, אלא מראה גם שמי שהעביר ביקורת על המחבר דרך הדמות לא הבין את מהות הסיפור ותוכנו...
למחבר אני אומר, אל תפגע מאנשים כאלה שברור שלא הבינו למה התכוונת לך על זה ותמשיך את מה שכתבת זה משעשע ומצחיק ואני בטוח שאני ועוד אנשים ירצו לקרוא את המוצר המוגמר!
[ליצירה]
לחתול
אויש - טיפה הומור.
אתה מגיב כאילו קראת שיעור בחינוך מיני, ולא קטע הומוריסטי. מה אתה עושה בהופעות סטנד אפ? יושבה עם פרצוף חמוץ ואומר שזה ממש לא מדוייק, ונורא גס?
הדברים שנכתבים הם דעתו של גיבור של סיפור ולא צריך לקחת אותם אישית. אף אחד לא יושפע מהם כמו שאתה טוען. ההומור על הסטריאוטיפים
זה כתוב בצורה הומוריסטית לחלוטין - לצערי חיפשת לשלול את הדברים שנאמרו, ולבחון האם הם נכונים או לא - אבל זו בסך הכל דעתו של הגיבור של הסיפור, שהוא דמות ולא הסופר. אף אחד לא אמר שצריך להסכים איתו - אני לא מסכים עם הרבה ממה שהגיבור אומר, אבל נהניתי מאוד מהדרך ההומוריסטית שבה זה נכתב - זה מה שאמור לקרות.
חבל שנתת לזה שאתה לא מסכים עם הדמות להרוס לך את ההנאה מהיצירה.
[ליצירה]
בנוגע לתחושות
אני עם חתלתול.
זה עושה רושם של מונולוג אותנטי. לא משהו שצוחק על סטריאוטיפים...
זה ציני ומגעיל. אבל כתוב זורם ויפה...אם נתעלם מהתוכן, הכתיבה ממש טובה.
באשר למגיבון האוטומאטי:
א. מה הקשר בין שיעור לחינוך מיני לבין מה שאמר חתלתול?
ב. לחתלתול אין הומור? לחתלתול אין הומור??? חחחחחחח.
ולחתלתול:
ממני ומבנות מיני- }{...