במקום בו המקום נעמד
נולד הזקן בחבלי שירה
מושך מכחול אדום ויין
צובע את ימי בדידותו.
במקום בו נעמד נעמד גם אני
מושך מכחול כחול שמיים
מאייר את מִתאר צערו.
אם לא היה סוף לדברים
לא היו סופים
ואם לא היו סופים
איך היינו מכירים?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום שי, בקריאה נוספת (אחרי התיקונים) הבנתי את משמעותו העמוקה של השיר. אינני זוכר מה תיקנת, אבל עבורי השיר הזה הוא שיר הגות. מצאתי בו הרבה מהדברים שאני מהרהר בהם ואתה ביטאת אותם בצורה נבונה. יישר כוח! בהזדמנות נדבר על זה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] יורם, אולי עכשיו יותר מובן? (שיניתי קצת). [ליצירה]
- [ליצירה] יו, שיר יפה ולא פשוט. יש בזה מהפילוסופיה. קונפוציוס? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים .הבעה מושלמת, ומחשבה הגיונית ובהירה מסופי שלי אני לוחץ את כף סופך [ליצירה]
- [ליצירה] א הבנתי את הבתים הראשונים, אבל האחרון מקסים ועומד בפני עצמו בעיני, כיצירה נפרדת.... [ליצירה]
- [ליצירה] העידון בשירה. יש כאן תהליך שמתפתח. [ליצירה]
- [ליצירה] ?! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] 1. מהמילה צר 2. המחשה. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה טובה מאוד. הייתי משמיט את המילה "אבל" בבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר? באמת? למה- חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. אני יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם על תגובתך! נתת ביאור יפה לדברים. [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע.. [ליצירה]
תגובות