מה אשיב לה´?

 

 

"שמע לי, תתחיל את הסיפור בגרשיים, כאילו בדיבור של מישהו, זה תמיד יותר מעניין."

"אני לא יודע..." השיב חיים, נבוך מתמיד, "אני מפחד תמיד שירפרפו שניה אחת ויעיפו את זה. כאילו, למה שמישהו ירצה לקרוא משהו שאחד כמוני כתב?" את המשפט האחרון חיים אמר בטון של מעין קביעת עובדה. אין מי שירצה לקרוא משהו שאחד כמוהו כתב.

 

חיים שלובשבסקי היה אחד מהאחרונים בארץ שעדיין לא ניסה מעודו לכתוב סיפור קצר, לאחר שאלפי ויותר סדנאות לכתיבה יוצרת ושאינה יוצרת נפתחו ונסגרו ברחבי הארץ. לכאורה היה אפשר לחשוב שהוא סובל מחוסר בטחון עצמי. רק לכאורה, כי למעשה חיים היה אחד מהאנשים היותר בטוחים בעצמם שהכרתי, על כל פנים למראית עין.

"תנסה להגדיר לי מה בדיוק מפריע לך", בקשתי.

"אני לא יודע..." השיב חיים נבוך מתמיד, "גם אם אפתח את זה בגרשיים, אז מה?" את המשפט האחרון חיים אמר בטון של מעין קביעת עובדה. גם אם הוא יפתח בגרשיים זה לא יעניין.

"אני בטח אתחיל לחזור ולמחזר, אותן סצינות, אותם מקרים..." כמעט ילל,  "בכמעט אותן מילים אפילו.".

"אז אל תחזור על עצמך!" הוא כבר התחיל לעצבן אותי.

"אה. אוקי. אז למחוק את כל הפסקה האחרונה? היא די ממוחזרת. כמעט באותן המילים."

"לא לא, אותה תשאיר, אבל מעכשיו תתחיל לכתוב דברים חדשים, שעוד לא כתבת עד עכשיו. תפתח את העלילה, תקדם אותה לאנשהו."

"אתה לא מבין", הסביר חיים, "הבעיה היא לא בי. הבעיה היא בעולם."

"בעולם?", תמהתי.

"אין לי בעיה לא לחזור על עצמי, הקטע הוא שכל דבר שכתבתי או שאכתוב בטח כבר נכתב על ידי מישהו אי פעם, אי שם ברחבי הקוסמוס". הוא נאנח קלות והמשיך להסביר לי את בעיותיו, תוך שהוא מתרווח על הספה וגורם לי להרגיש פסיכולוג, "אין מצב שאחדש משהו. אתה מבין, יש מלאי מוגבל של משמעויות וצרופי מילים שאפשר להקיא לדף או למקלדת. והשתמשו כבר בכולם"

"מה פתאום!", מחיתי, "תשמע, יש רק שבע תווים, שזה הרבה פחות ממיליוני המילים שקיימות, כולל צ´רקסית, ובכל זאת כל הזמן ממציאים לחנים חדשים. אתה לוקח שני תווים מיונתן הקטן ושלושה תווים מרותי בת שלוש והרי לך שיר חדש". אני לא יודע למה הייתי צריך להביא דוגמא דווקא ממוזיקה. הרי ברור שיש עוד המון המון צירופי מילים שעוד לא נכתבו מעולם.

 

מה שכן, בדבר אחד חיים שלובשבסקי די צדק –

"אתה רואה? אמרתי לך שלמרות שפתחתי בגרשיים זה לא עזר לזה להיות מעניין. אף אחד לא ירצה לקרוא את זה."

"וואלה. אבל מה הקטע הזה של ה´מה אשיב לה´?"

"אה. חשבתי שאולי אם אני אפתח באיזו ציטטה משובחת זה עשוי לעזור"