לכל איש רוח שהוא ישנן נקודות שאותן הוא מדגיש. הוה אומר, אידאות וכיוונים מסויימים, שאותם הוא רוצה להעביר, עליהם הוא מדבר, ובהם הוא עוסק. חוץ מאותן הרעיונות שאותן הוא מדגיש, ישנן עוד הרבה רעיונות שהוא מודה להן. נקודות שהוא לא סותר אותן, וחושב שהן נכונות, כששואלים אותו עליהן, אבל אין אלו הנקודות שלו. לא הן שחשובות לו להעביר. חשבתי להגדיר הוגה גדול באמת: אותו איש אשר מדגיש את כל מה שהוא מודה לו.