[ליצירה]
וואו.
(איבחון מהיר של מה שעבר עליך:
פשוט התת מודע שלך הסתער עליך באמצע הלילה.
כאמור:
"ואתה יודע שאם אני אקשיב
לך, יהיו לי בדיוק יומיים ללמוד תורה ברעל עד שהתת מודע שלי יסתער עלי ויחנוק אותי באמצע הלילה".)
אבל מה שהכי הצחיק אותי היה התגובה של ילד.
אתה מוכשר. וזאת יצירה חשובה.
בטח אפשר לתעל אותה לאנשהו.
[ליצירה]
.
יהי רצון מלפניך
ה' אלוקי
כי מי שם פה לאדם
או מי ישום
שאשכיל
שלא אגיע להתעלמות
שלא אגיע להתאלמות
זככני ושחררני
מכל מיני זוועות וזיקים ואזיקים
לחופש
שאקשיב
כדי שאוכל לדבר
תן בלב מילותיי שישארו
שיזדמנו לְפָנַי במקום המתאים
שיזדמנו לִפְנֵי המקום בתפילה המתאימה
ולו בשביל שאני אבין את עצמי
----
יצירה כואבת
שכתובה יפה
(אחרי שקראתי פתאום מאוד אהבתי את הכותרת)
|אהודות|
[ליצירה]
טל,
דבר ראשון, יש גם את המגע בינה לבין העני האביון.
דבר שני, זה שיר שבן (או בת) כותב לאמו. ברור שההקשר יהיה האמהיות שבה.
כמו שאוהב כותב לאהובתו שיר אהבה, וכותב על היחסים שבניהם. האם גם שם תתרעמי לאמור: מה זה? אין לה אינדווידואליות ואם הוא לא יהיה היא לא תהיה בכלל.
אין זה כך. זהו פן מסויים.
ובכלל, על כל בן אדם אפשר להסתכל ולתאר באופן ה'אוטיסטי' שלו, על מה שמתחולל בתוכו במנותק מהעולם, תהליכים תוך נפשיים.
ואפשר לתאר את האדם, תיאור לא פחות מלא ומדוייק, על ידי קשריו המרובים עם הסובב.
ועל שיר שביטויו לקוחים כמעט מילה במילה ממשלי, נשמע לי מעט צורם לומר שהוא ממש מעוות.
[ליצירה]
אבל... אבל...
אבל מיגד_!
אתה דיברת על הביקורת המאוד לגיטימית של רן*, ועליה אמרת שהיא ביקורת נודניקית, ואילו רן* דיבר על זה שאמרת שקטנוניות ונודניקיות אולי מאפיינות את דמותו.
קצת קשה להגיד שאתם אמרתם בדיוק את אותו הדבר, לא?
------
ובאמת כתוב קולח, ובאמת רעיון חמוד וביצוע גם, ובאמת ביטויי הניבול הורסים.
תגובות