תודה תודה לכל המגיבים..
ככה-
ערוגה: הבחירה בזווית? לא יודעת, התחשק לי...פשוט כך, יש זווית נוספת בה צלמתי, אפרסם כנראה בהמשך...ולשאלתך השניה, שחור לבן כי זה פשוט, זה כל כך פשוט ויופה בעיני...
פוטו אלבום:
באיזשהו מקום ניסתי להגיד שכל אחד רוצה לפעמים להיכנס לאיזה מדף קטן, להתקפל ושיעזבו אותו בשקט.
תמי-
המון תודה על התגובה,שמחה שאהבת:)
[ליצירה]
ערוגה לא כרובי אלא חתולי.
הוא פשוט מתוק, הזווית מצוינת
והשחור לבן פשוט מושלם!
אהדתי ואהבתי.
תודה לך.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה תודה לכל המגיבים..
ככה-
ערוגה: הבחירה בזווית? לא יודעת, התחשק לי...פשוט כך, יש זווית נוספת בה צלמתי, אפרסם כנראה בהמשך...ולשאלתך השניה, שחור לבן כי זה פשוט, זה כל כך פשוט ויופה בעיני...
פוטו אלבום:
באיזשהו מקום ניסתי להגיד שכל אחד רוצה לפעמים להיכנס לאיזה מדף קטן, להתקפל ושיעזבו אותו בשקט.
תמי-
המון תודה על התגובה,שמחה שאהבת:)
[ליצירה]
דבר ראשון תודה על תגובתך
דבר שני, לא נתנו לנו לתאר את ההלוייה של עצמנו...נתנו לנו את המשפט הראשון של הסיפור והיינו צריכים להמשיך משם לפי בחירתנו האישית.
וזו אולי לא ההשקפה היהודית. אבל אני לא מאמינה בהשקפה היהודית בקשר להרבה דברים, גם בקשר למוות.
[ליצירה]
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
[ליצירה]
אני לא מסכימה עם התגובות מעלי...
גם אם המטרה היא לא שיפור העולם,אז מה? כל השירים מטרתם לשפר את הסביבה והחברה בה אנו חיים?
מותר לאדם להביע את דעתו,רגשותיו ומחשבותיו. הכתיבה היא דרך נפלאה לעשות כן.
ועכשיו לגבי היצירה-
אהבתי למעט שני דברים קטנים:
1. חוסר הגיון בבית השני (אבל ממש קצת) איך אפשר לשאוף לכל כך הרבה ולקוות לפחות?
2. הסיום לא כל כך התחבר לי...מרגיש קצת כאילו נגמר לך מה להגיד פשוט.
בסך הכל,נהניתי מאוד לקרוא.
[ליצירה]
לא מצאתי מילים פשוטות מספיק אבל חזקות מספיק להגיד בדיוק מה זה עשה לי לקרוא את הקטע הזה.
אבל דע לך שאהבתי והתכווצתי בכסא וחיבקתי את שתי הברכיים.
תגובות