אני שומע את הצליל המתנגן
שנסון צרפתי משנות השישים
האם גם אז ידעתי שלכת?
והערב
כשאתדפק על דלת ביתי
איש לא יחכה לי שם
מלבד
זוג נעליים ישן
מקרן מכוסה אבק
ותמונה שלי בחליפה תפורה.
[ליצירה]
אני לוקח אותך הצידה
ומפשיט אותך מיצירותייך
אז
במבטי זימה
אני עוטף את עורך
ומצמיד את פי אל שפתייך.
את שומעת את נשימותיי?
המריחה את את הבל פי?
עכשיו-
תתמסרי.
תגובות