אני שומע את הצליל המתנגן
שנסון צרפתי משנות השישים
האם גם אז ידעתי שלכת?
והערב
כשאתדפק על דלת ביתי
איש לא יחכה לי שם
מלבד
זוג נעליים ישן
מקרן מכוסה אבק
ותמונה שלי בחליפה תפורה.
[ליצירה]
יהודיה, זה אחד הראשונים שלך? כי זה ממש לא נראה כך. הכתיבה טובה והנה כמה הצעות עריכה קוסמטיות...
שא בעצבוני עד כמה שתוכל
התוכל?
לא לחינם קפצתי שפתי
הבן את שלא נאמר.
אל תצבע את חליפתך שחור
אל תבַכה על מר גורלי.
פזר את הצללים
שיהיה לי
אור.
על אף שנכתבו שירים רבים על כך, זה מיוחד. יפה לך!
[ליצירה]
טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים?
"את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד.
לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד.
אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב,
מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב.
והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר
את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר".
אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת.
תגובות