אני שומע את הצליל המתנגן
שנסון צרפתי משנות השישים
האם גם אז ידעתי שלכת?
והערב
כשאתדפק על דלת ביתי
איש לא יחכה לי שם
מלבד
זוג נעליים ישן
מקרן מכוסה אבק
ותמונה שלי בחליפה תפורה.
[ליצירה]
שיריי פשטו מדיהם
מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד
אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן
נקודות,
התעופפו לכל עבר
קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה
משמעות.
* *ממליץ על שורה רווח
נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות
בין מילים
כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר
כנצח
ואני-
נאלמתי דום
נוכח מרד
השירים.* סיום מוצלח.
ואולי כך יראה:
שיריי פשטו מדיהם
סרבו לכל פקודת התייצבות.
כאוס שלט במשפטיי
נקודות (.....)
התעופפו לכל עבר
קטעו כוונות ומשמעות.
נחתכת ונעלמת
בין המילים
כל שורה אורכת
כנצח
ואני-
נאלמת דום
נוכח מרד
השירים.
סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי.
שלך, בהערכה,
את יודעת מי...
[ליצירה]
תמי, אין כמו חברים בימים מעוננים? זה מה שיש לך לומר?
חוצמיזה, אין עניין הפרסום כתמיכה אלא כביקורת יצירתית. לכן, הרוצה בתמיכה- או בבלוג או פסיכולוג. לא כאן המקום. מסר אישי? אישי. עוד לא פאשיזם (על אף שיכול להיות נחמד).
זהו.
תגובות