[ליצירה]
השיער מרגיש מלוכלך
תחת שמיכת פוך
מפריחה שאלות צמר גפן
אין לי כוח להתחייב
צעד קדימה גורר אנרגיות רבות מכדי שאתאמץ
הקורים בעיניי,הקוריים בפניי
מוסתים בגועל בידי ידי העייפה
נדבקים לסדין
מביטה במראה מזדעזעת
למראה דמותי האפורה
משהו בתוכי
מתחיל להתעורר
אני יודעת שהלא בסדר תופס מימד מפלצתי במוחי
פותחת דלת ומסתנוורת מאור יום טרי
הגיע הזמן לקום,לעשות מעשה
להרפות מרחמיי העצמיים ללמוד מהעבר
אך לא לחסות תחת צילו
אני מרימה טלפון
מדפיסה מודעות
רוכבת על אופניים
מתנדבת
יודעת שההוה בידיי
וזמן חמדן מנסה לחוטפו
[ליצירה]
אתה הולך לאיבוד
אני יכולה להראות לך את הדרך
אך מעדיפה להתבונן, ללמוד אותך גם כשאתה
פריחת הדובדבן
הבל נשימתי מתחבא ואתה קיין
חייך אובד יקר
חייך, אקנה לך מרמלדה
בולבול פוצח בשיר ומקהלת ציפורים נודדות
פוסקות מעופן
הגבר קצב צעידתך וארקוד ריקוד אחרון פיף פף אדביק את עקבותך
לליבי
ותדע שתמיד אני זמינה
לקריאה חוזרת.
[ליצירה]
הדרך אליך קלה משחשבת
קל היה לגשש
אחר עקבות טריות
סימני דרך ,רמזים חמים
פוזרו בכל פינה
איש לא טרח לטייח
סימני הסעודה האחרונה
קיטון של יין יהפוך שומר עייף משגרה
לידיד השש לרכל עם עובר אורח
על הנעשה בארמונך
לטפס אל חלונך זו ממש בדיחה לכוח הרצון
די בדילוג מאבן בולטת לאבן בולטת
והופ הגעתי לעדן החלון
עיניי היפות
וגזרתי המחוטבת
"פרצו" בקלות סיסמה עטופה
בקורי עכביש
אך עכשיו ברשותך
אקח תכשיטים,מצעים ענוגים ,אוריד הנברשת שבסלון
ואקפוץ לי החוצה
מעבר לחלון
[ליצירה]
מזכיר לי שירים שכתבתי בנערותי
תובנות כואבות שהתאימו לתקופה לא קלה
אבל עם ההתבגרות החוויות השתנו
אני כבר לא רואה דברים בשחור ולבן
נדודים יותר מעייפים מקורצים
תעשי דברים שאת אוהבת שיתנו לך סיפוק,תחושת "יעוד" ילבו את שמחת החיים שוב.
וימשכו אלייך מכרים חדשים שיעריכו אותך ,יאהבו אותך,יהיו איתך וילמדו אותך לאהוב את עצמך באמת.
את עכשיו לא רואה את זה
אבל לעתיד סודות כמוסים
את תלמדי לנגן במיתריי העצב שלך גם מנגינות ערבות
תעריכי את הכוח שלך ותהני ממנו יותר מרחמים עצמיים
כשיאירו הפנים
גם בחורים יצעדו לכיוון האור
ותזכי לכמה ארוחות חינם עד הנשף הגדול (:
נ.ב
עצם הכתיבה
שמלמדת על כך שאת מתעסקת עם עצמך
ולא מפחדת להצביע על נקודות כואבות
מראה לי שבאופייך את לוחמת.
לוחמים עוברים נסיונות מרובות ע"מ להתחזק ולהתחספס,בסוף הם הופכים לשורדים.
(:
מיקה
[ליצירה]
אלק שטן,מתחבא מאחוריי קרניים מפלסטיק,מתחמם תחת תנור ביתי זול,ומנסה להקים ישנים מתרדמתם ,עצלן,תניח את השמיכה וסגור ת'מקלט,לא נמאס לך מרעש קריינים ?!?,לך תסתרק ,זה שאתה אוכל ביידיים לא הופך אותך לממציא המרד,תסתכל על עצמך,לבוש בבגד שלזעה אין כבר מקום להקלט בו,שקט עכשיו,כשאני מדברת אתה שותק!,יופי אז הטחת בי קללה,בטח עכשיו זעזעת אותי-תינוק!,מדמיין שאתה שליט העולם ונשלט באסוציאציות שמושכות את מילותיך כפי חפצונן,מניף לעברי מקל גרוד גב וחושב שבקלשון מתעסק,חנטריש מנבא לנו מוות כאילו הגורל שם עליו,רוצה להתסיס,לגרות,להפחיד תחת שמיחה מריחה נפתלין,מקדישה לך שיר באהבה:"השטן הקטן שכח לסגור הדלת הצטנן המסכן וקיבל בהלת לה לה "
מיקה
תגובות