[ליצירה]
דרך כלל לא
נמצאת בבטן הר
אומרים שפעם ב-10 שנים הוא מתפרץ
ותחמוצת צהבהבה פורצת החוצה
מבעבעת עקבות של סיפור עבר הנוצר בהווה
מישהו סיפר לי שהשמים צובעים עצמם אדום
מאימת עתיד ,שיצורים מעטים מוכנים לשכון סמוך למקום
ארזתי מעט צידה לדרך ויצאתי בשביל דרך שסופו ידוע
צילמתי במוחי סימני דרך (או אז יחלתי לתמרורים),למרות תחושת השליחות המיוחדת,רציתי להרגיש שמישהו היה פה לפניי,לדעת שעקבותיי לא יחידות באזור השומם והמצחין סביבי,נשאתי עיניי למעלה
דמיינתי שהשמים הם מים והשתקפותי קיימת בם
מרגישה שמראה חשובה בטיול מפרך זרוע חוויות מלמדות,משהו בי חייך בעת שדמיינתי את הרעיון.
ככל שאני מתרחקת מדרך מוכרת ,רחש הטבע מעורר בי פחד קדום,זה מפתיע אותי כי ציפיתי לשלווה.
אני נושמת ונושפת כאילו מודיעה לעצמי שאני כאן,שזה מציאותי,שומרת על ערנות.
הסקרנות שאיתה יצאתי אט אט הופכת שעמום
היעוד נראה לי מופרח ומיותר
ואיני מבינה מדוע עשיתי מעשה כה טיפשי ויצאתי למסע כזה לבדי
מחט היאוש רוקמת בגופי חששות והשממה נראית לי אין סופית
אני נעצרת ,מתיישבת על סלע ,מביטה לאחור בחשש
משהו בי מפחד שאיני יודעת את הדרך חזרה ואיתני הטבע מתעתעים בי במקום לשקף לי מפה.
[ליצירה]
"שיר כדיוקן"!
צעק יוסי
ורץ עפרונו מדלג מעל שורות
"שיר כדיוקן"!
מחק אות מתנדנדת
עבר פעמיים על ש' מסננת
ונשף על פרורי מחק מטרידים
נשך עפרון
במצח קמוט חסר מנוחה
שרבט כד
"יו קן"
אמר לו ליבו
יו קנ'וט
אמר לו מוחו
עוד קצת וזה שיר
לחץ על עצמו
ונהיה משורר
[ליצירה]
אל תתני לזכרון
למשוך את ליבך
תני לו מקום בזמנו
כבדי אותו
הביני את עצמך אז
דעי לך
שאדם עושה את מה שהוא יכול באותו רגע
ועל כן חרטה מיותרת
תני לזכרון להיות מדחף
וזכרי שאת חבה לו
את מה שהינך היום
שמחי בו
שנני את מפת הסמלים והתובנות
שהוא הוריש לך
והיי גאה
על השרדותך
[ליצירה]
אאוצ'
תפסיק!
תעיף תיד
זה שיש לך פופקורן
זה לא אומר
שאני רוצה
שתגע בי
איכס!
האצבעות שלך מלאות שמן
ועכשיו הריח הזה ידבק בי!
אוליי תתישב ליד מישהי אחרת?
[ליצירה]
אתה הולך לאיבוד
אני יכולה להראות לך את הדרך
אך מעדיפה להתבונן, ללמוד אותך גם כשאתה
פריחת הדובדבן
הבל נשימתי מתחבא ואתה קיין
חייך אובד יקר
חייך, אקנה לך מרמלדה
בולבול פוצח בשיר ומקהלת ציפורים נודדות
פוסקות מעופן
הגבר קצב צעידתך וארקוד ריקוד אחרון פיף פף אדביק את עקבותך
לליבי
ותדע שתמיד אני זמינה
לקריאה חוזרת.
[ליצירה]
הם קוראים לה "אהבה"
ומפזרים ורדים סביב לה
כמהים למגעה
ומצפים בקוצר רוח לבואה
שקרנים מאחזי עיניים!
הם שוכחים לספר שמכסה היא עיני חפים מפשע
ששרלטנים משתמשים בה לציד חפוז
הם לא מספרים על שליחת זרועותיה
דורשת היא קשר ועימו התמודדות
עושה עצמה פותרת בעיות ההווה
אך דוחקת אותם בעורמה לפינה
ומחר מי יצתרך לטאטא עקבותיה
לשחרר דמעות נשמה מרומה
[ליצירה]
תמיד אתה מדמיין אותי ערמה בשדה
מרעיד אדמה בלחישות חיזור
אנקת כאב,הדה למתרחש
והזהב אמיתי ?
יש שאומרים שעלומה הנני,סודי טמון בנשיאת מבט קדימה
לעולם איני מקשיבה לרכילות ציפורים
וסירובי ללכת לקוראות באוב
עומד
בשדה,חושב
מרגיש,חש
גומע ומאזין
לפעמים אני עוצרת ממלאכה
מביטה לצדדים וטועמת זיעת עמלות בסיפוק
מצניעה מחשבות ותקוות מתעלמת מדה ז'ה וו טורדני
ויודעת שאתה לעולם לא תשתייך לקוצרים שוב
האווווווווווו
[ליצירה]
מיקה מוני אוהבת שירי מתנחלים
נהנת לפקוח עין על שירי הווה
לו רק יכלה להזדהות על באמת
להרגיש עצב עמוק וכאב קריעת אדמה
במקום האדישות הפושעת
אוליי היתה סיבה מוצדקת לחולצתה הכתומה
תגובות