[ליצירה]
איוב!,איוווווב!,איוב!!!
מה אתה רוצה?,פרחח,הנח לי לנפשי
תלאותיי חרצו מפה בפניי,שקוף לכל
כל הרבה איבדתי
לא עזרה חנפנותי,אלוקיי שלי לא ענני
נותרתי בגפי
ילדים מיידים בי אבנים
שכנות מלחשות ,עוברי אורח מצביעים
ומכונה אני "ההוא" גם בפי מכרים
יש לי בית גדול,ושפחה שדואגת לתפקודי
אך גופי בוגד בי,וליבי הפסיק פעימותיו מס' פעמים
כן נער פוחז,פרחח חולם חלומות
כאבי נפש רבים מביאים איתם מחלות
חולם למות איוב,מצורע בפני עצמך,מלא רגשות אשם
על שלא שלטת טוב יותר בעברך
לומד אני בלי סוף,בכדי להתמודד עם יגוני,עושה עצמי יודע,וחדור אמונה אך בתוכי יודע יאוש וחרדה
ראשי הכבד מושך אותי לכיוון האדמה.
הא לך פרחח עיוור,לך לרעות בשדה אחר
הבצורת יבשה את חלקתי.
[ליצירה]
הבו לי יין
בן מאה לפחות
נופפו כפות תמרים
הנני כאן
השררה בידי
הקנאה יפה לכם
מוסיפה ברק לעיניים חמדניות
בכוחי לברוא ולהחריב
מציאות זמינה
עניי העיר מבקשים טובות
שדכנים מפורסמים
מדפקים על דלתי
מבקשים להציע את היפות בבנות האצולה
מטבעות נופלות מכיס מפותם
חוט זהב מעטר וילון כעור
בטני המשתפלת
דורשת שובע ענין
צחקו נתיני צחקו
הנני כאן בשבילכם
שלמו לי מיסים
ובאדמתי זרעו גדוליכם
מותר לקטר
אך לא יותר מדי...
[ליצירה]
שד השדה מצחקק מבעד גזע עטור קווים
חומד לצון,זורק לעברך מילים
אתה נחבט,תופס,מביט לצדדים
משאינך רואה דבר,ממשיך בעבודת חקלאים
חורש וזורע,מחכה לפירות עמלך
לפתע ידך זזה ונכתבים מאליהם שירים
מילים שלא ידעת מתחרזים לחרוזים
אתה מביט בתמהון ותופס בשני ידיים לומר "שלי"
משהו פוגע בראשך
מילה מצחיקה,מתגלגלת
המילים מתעופפות מידך,נסות למחברת אחרת
שדה חרוש כציור,תעלות ריקות חורצות עשבים שוטים
אתה מביט מבולבל,מדוע?,הרי הלכת לפי הכללים!?!
מראה מסנוורת מרחוק
מלמדת אותך היפוכים והשתקפויות,אתה עוצם עיניים
ומילים שחורות עומדות אחת מאחורי השניה לסרוגין מחליפות עצמן בצבעים זרחניים
שד השדה מתקרב
ממשש את ראשך,מקשיב לדופק המהיר,מקשיב לרחשי ראשך בודק האם עוד עובד אתה שדה מבוים
שיניו הזהובות בורקות הארה ,להפיג תמהונך,מכניס לך סטירה,ועוד סטירה...,עושה ג'אגלינג עם ניקוד מכניס לך פסיקים למחשבות עומד על הראש
ונעלם
[ליצירה]
תתחילי בלנשום
תמשיכי בלסלוח לעצמך
אל תביטי ביגון לאחור פן תהפכי לנציב מלח
עשית תמיד את מה שהיה נכון לך לאותו הרגע
הלקאה עצמית מיותרת
גם אלוקים בעצמו לא אשם
לפעמים בני אדם מסביב אשמים
אבל המילה "אשם" היא סוביקטיבית
יכול להיות שאת למודת סבל
אוליי גדלת אצל הורים פוגעים
אבל היום כל זה אינו משנה
היום את כבר לא הילדה הקטנה
קחי שליטה,תלמדי מעברך,תלכי בדרך האלכימיה
תהפכי את החרא לזהב
תהי את בן אדם מיוחד ,רגישה ,עמוקה,מודע,סלחנית,עומדת על שלך,בעל ת אינטואיציה ותובנות
תביטי על העולם כמו נשר מלמעלה,במקום להתנגש בקירות
תצרי את את השלווה בעצמך ועימה תביאי גם שלום פנימי
[ליצירה]
"אהבה" תבלין מלחמות,ידוע
מגיע עם לוף בקופסת פח
שמים זר או מדליה
על גופו של מנצח
שהרג חיילים ולא נס ,לא פחד
העם לכבודו
בקול מריע
וזורקים סוכריות ונייר צבעוני
תמונתו מתפרסמת בעמוד הראשי
נאומו מוקרן בטלויזיה החינוכית
חולמים ילדים
להרוג אחד את השני
וחיוך על השב
נסוך גאה
ובכי אמהות נטמע ודוהה
הו חייל אמיץ
הו ארץ נהדרת
הו אהובה מסתורית
ששמרה על גחלת
[ליצירה]
דבריך מכתימים נשמתי
אולי טוב שנגמר כה מוקדם
הזהר על רגליך
שלא יבער התנור
ללחשושי רשעותך
הרי אתה
מזמן אינך רוצה בי
מדוע לא תפרגן לי
להיות עם אחר?
[ליצירה]
רגליך הם שיוצרות את הדרך בעצמם
צמתים מתקיימים במקום בו אתה בוחר לנוח
מרשה לעצמך לאבד שליטה ולשאול שאלות
כל בחירה שלך גורמת לדרך שלך להשתנות
התבגרותך נוצרת יד ביד עם מכשולים -תובנות
ככל שתובנותך מתרבים המובן מאיליו אינו מובן מאיליו עוד
ולדרך מתווספים ככרות,צמתים נוספים ,אתגרים
כל בחירה בדרך תגרום לסטיה מהיעוד שחשבת שאליו פניך מועדות ומכאן שסוף הדרך משתנה אין סוף פעמים,כמו קו האופק
(מלבד המוות,הכלים הבסיסיים(משפחה ,חברים מקום תחילת הדרך...)מפת הדרך מסרבת להחשף ויהיה עלייך לטרוח,לחוות,לחיות ,להתחבר לאינטואיציות ולהסיר מעצמך קילופי מסכה ע"מ להנות ממנה ולתת לה להיות,הגשם את עצמך ,אל תפחד להביט גם לצדדים,אל תכנע לתבניות מוכתבות,שמעתי שעם סנדלי שורש הדרך נוחה יותר (:
תגובות