את שקטה כשאת רואה אותי כועס. את מדומה לאדמה שקיטה לרוח עומדת ביום חמסין. אין נסיון לפעור את פיך אין שכנוע להפריח מילים. כתגובה, אני שותק ומתרוקן. למה את נועצת בי מבט טלפוני? לא אוכל להשלים הערב, אולי מחר אולי--- את מתחילה לדבר.