"היא לא תגיד היא לו תגיד היא לו תגידי לו תגידי לא..."
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הכתוביות עולות. מפלס הפופקורן ירד מתחת לקו האדום. הזוג נשאר חבוק מאחור. אולי הסוד בקופסא? [ליצירה]
- [ליצירה] ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת). לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר. יעקב- כדמות ממש יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו. ועוד: לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך. המלצה על עריכה: אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי. ואולי: "איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו) הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי" שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני הממליץ. [ליצירה]
- [ליצירה] היצרה שונתה, עודכנה ועברה גיזום כללי. להנאתכם (??) [ליצירה]
- [ליצירה] לאחר שקיבלתי את רשותה של גברת אריאלה: "שולח: אריאלה אריאלה ההודעה: שי השיר מקסים, אך הדימוי של חולצה חדשה בתוך ארגז בגדים משומשים מלוכלכים לא מסתדר לי. כי הרי הגעגוע הוא ישן ולא חדש ועל פי עצם היותו געגוע מדוע הוא בארגז הכביסה ? כדי למחוק אותו ? בסדר, אפשר למחוק ולכבס. אך אז הוא לא חדש. בפירוש החולצה החדשה לא נראית לי. אולי חולצה מועדפת אולי חולצה רלף לורן שעלתה אלפי שקלים אולי חולצה יפהפיה שנכמר לך הלב לכבס אותה אבל היא לא חדשה נשלח: כביסה לבנה תאריך 10/7/2006 10:22:52 " [ליצירה]
- [ליצירה] שן? חזרת?? ברוך השב!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך? איך אתם מתעלמים ממנו? הוא ממש מסכן. דרך אגב, יצירה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה מקסימה. אולי הכתומים מאוסים. או בעוד כמה שנים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
תגובות