"היא לא תגיד היא לו תגיד היא לו תגידי לו תגידי לא..."
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] עומר ודבורה, מזל טוב על כרם הקטנה. שתפיק הרבה יין. אוהב [ליצירה]
- [ליצירה] אבל בעיקר נגיש, אה? [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך, כורע ברך [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר נפלא. יורם, איזה יופי. היית משנה אותו קצת, פחות מאלץ. צריך לחשוב איך. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, חוש הריח שלך מפותח...:) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר פרידמן (זה שלא מבין מהחיים שלו?) [ליצירה]
- [ליצירה] זו הגירסה הסופית, מנחם? [ליצירה]
- [ליצירה] מילים פשוטות: אבא. אמא. שוקולד. רכבת. אהבה. - אה רגע תמחקו את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
תגובות