את רוכבת על גלים
שקופים דקים קלים
אוחזת חזק חזק
כדי לא ליפול.
אל תחלישי את
מוסיקת הקאנטרי הישנה
תני לה
לתפוס לגרור למשוך אותנו
אל תוך הלילה הרטוב הזה.
אם תצאי-
לא ארדוף
אם תאיימי-
לא אבגוד
אמרי: ---
וזה טוב.
ושוב.
[ליצירה]
אוי, ילדה שלי,
השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי.
צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת.
השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות.
חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב .
[ליצירה]
ואני אומר זאת:
"נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך.
והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד.
למשל,
"כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה
ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך
והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון
ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון"
בהצעת עריכה קלה:
"כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה
ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ
ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון
ללא חומך- בליבי הקיפאון".
תגובות