את רוכבת על גלים
שקופים דקים קלים
אוחזת חזק חזק
כדי לא ליפול.
אל תחלישי את
מוסיקת הקאנטרי הישנה
תני לה
לתפוס לגרור למשוך אותנו
אל תוך הלילה הרטוב הזה.
אם תצאי-
לא ארדוף
אם תאיימי-
לא אבגוד
אמרי: ---
וזה טוב.
ושוב.
[ליצירה]
אני בעצמי אוהב שירים מהסוג הזה. אך
היית מחבר את שורה 4 לשלוש שלפניה ומוריד את המילה "את" בשורה 5. וכך היה יוצא:
עוֹבְרֵי אוֹרַח מָצְאוּ
אֶת מַה שֶׁלֹא אָבַד לִי
אֶת מַה שֶׁנִּתַּן
לִרְכּוֹשׁ בְּלִי מָמוֹן.
קוֹלוֹת חִזּוּר הַשַׁחְרוּרִים שֶׁבַּגַּן
מַרְאֶה הַנַּעֲרָה
הַחוֹלֶפֶת בָּרְחוֹב
וְנִיחוֹחַ עֵץ קִּינָמוֹן.
[ליצירה]
והנה אותו הקטע (והרעיון), בשיר. כך אפשר לחסוך.
מילים הן רק סמלים
המכוונת למקור חיים,
מנוסה מבהילה.
מילים הן רק סמלים
הבעת הרגש
זעם, תסכול, אהבה.
אהבה.
אל אונות העיון מתעלת השמיעה
חיבור למה ש"היה".
מילים,
למרות שהן "רק" מילים
הן תמצית החיים.
תגובות