נפגשנו בשיעור על הרבי מברסלב.
הם דיברו על שופרות ותקיעות
ואני
מרחף בספירה השמינית.
הם אומרים
שאם משננים את הקוד הסודי
תבוא גאולה
ובשינון חזק פצחתי.
כשנגמר,
לא הבנתי למה ברחת
בלי לומר שלום.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר. הנה הארותיי: חוט של משי, עדין כמעט שקוף כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם. וכשאני בבדידותי סיבים דקים של משי עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה. והוצפתי* געגוע. *כנ"ל דבורים קטנות מפזרות על עפעפי*י אבקן מהפרח שעזבתי. אהבה עדינה, . חוט של געגוע הרבה הצלחה בהמשך.... שי. [ליצירה]
- [ליצירה] איה? את כאן? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. כמו שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] חולות [ליצירה]
- [ליצירה] האם השורה האחרונה מוסיפה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולה "גבולות". לפעמים בחצייתם לפעמים בשמירתם. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה מה שהופך את השיר ל"גרוע"? שקול מילותיך בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] שנהטובה לסוזנה קייסון [ליצירה]
