לעת עתה
אבל רק לעכשיו
החלטתי לנוח.
אני מסדר את הכסא
יפה יפה
שחור על ירוק כהה
ומניח רגל
ועוד רגל.
בידי האחת
כוס
בידי האחרת
חולצה
רקומה
קרועה.
זו אתנחתת ביניים
לשעת צהריים זו
עוד מעט
ימשכו הקרבות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואתם עדיין מתייחסים.... [ליצירה]
- [ליצירה] היטבת לתאר. לבאר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אנשים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יכול להיות זה או זה. ( אך אני התכוונתי לבן אדם. בתחילה כתבתי : "היא קוראת אותי כמו ספר שירה..." ). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הגוש שתקוע בגרון והגוש המתפרק. מי מהם יתפרק ראשון. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. רק- פחות מהמילה "אלמנה". זו מילה חזקה לשיר זה. שלא תתמסמס. [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר חביב, אני מסכים עם גברת איה שחר ולכן הנה כמה שינויים בעריכה ככה שהקריאה יותר נעימה, זורמת ומתוקה, כמו שבטח התכוונת: רָאִיתִיך בדוּכַן-הַפְּרָחִים מְעֶבֶר לַרְחוֹב קוֹנה לִי וֶרֶד ומִהַרְתִּי לחצות בְּאוֹר אָדוֹם. כְשֶׁחִבַּקְתִּיך נָשְׁרוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת וְשׁוֹטֵר שֶׁעָמַד חִיֵּךְ מהצד וְרָשַׁם לִי דוֹח. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב גם את זו. מתחבר. [ליצירה]
תגובות