לעת עתה
אבל רק לעכשיו
החלטתי לנוח.
אני מסדר את הכסא
יפה יפה
שחור על ירוק כהה
ומניח רגל
ועוד רגל.
בידי האחת
כוס
בידי האחרת
חולצה
רקומה
קרועה.
זו אתנחתת ביניים
לשעת צהריים זו
עוד מעט
ימשכו הקרבות.
[ליצירה]
..
תוהה לעצמי על מה זה נכתב?
לפי לפחות, זה הזכיר פינוי,
רק ששם לא יכולת לבחור באתנחתא, היא נכפתה עליך, ויעידו הכתמים הכחולים, והחולצות הקרועות...
[ליצירה]
אושרך החדש שווה מאלף מילים
כי המילים מבטאות הרגשה
וכשלא ניתן לתארה
סימן סימן--
ואת אלוקים, היכול אתה לתאר במילים?
הישאר לך באילמותך
וכך נדע
המאושר אתה
אם לאו.
(שמח לשמוע)
תגובות