השמש מעל ראשי ההמונים השחירה; עוני וצוֹק, שוטם מכה. לחם חוקם של הפועלים, נלקח והופך לרווח, של אספסוף יינות יקרים שותה. השחר, אודמו נתחלף בעופרת. כחול שמיים, שְחור-פיח עטה. אחרוני פירורים, מעם הפועלים נגזוֹלוּ; פירות עמלם, ביד הנצלנית נִטלה. העולם צועד ועל מהמורות מצטלע. מעל ידֵי החרוצים, ערפיח אפור מרחף. עם מדוכאים ומרודים, התנערה משנת חורף! אביב המהפכות, בחוצות חוגג!