על כנפי התקווה לעתיד,
פורחים מאוויינו.
ריח שדות קמה,
עולה באויר.
שחר יום חדש,
עמודו זוקר ובוקע,
מעל אין - סוף ישימון
ושדמות קציר.
על כנפי התקווה לעתיד בהיר,
נשאות משאלותינו.
לעבר הֶנץ השמש,
עדשותנו מביטות.
נחלי אכזב;
רוח חיים בהם תבעבע.
השמש,
תזרח מתהומות!
תגובות