את יודעת על מה אני מדבר,
הרי
רק אתמול
דמעה נשרה מלחייך
ונישקתי.
טעמך- מלוח
ובפיך אין בשורה.
מה הטעם במילים
היוצאות אל החלל הפתוח
ללא כלוב הגנה
שישמור,
שלא יתפוגגו
כן, כי עוד אתמול
שאלתי לפשר הסימן
ואת-
שותקת.
[ליצירה]
נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי.
[ליצירה]
ושוב, תודה! מתארסים ביום א' הבא בעיר הקודש!
ולחברים, בגינות שומרון ביום חמישי של אותו שבוע (של ט"ו באב)- מי שבא - ברוך הבא!
פרטים נוספים אצלי באישי
אוהב (גם אתכם:)
תגובות