את יודעת על מה אני מדבר,
הרי
רק אתמול
דמעה נשרה מלחייך
ונישקתי.
טעמך- מלוח
ובפיך אין בשורה.
מה הטעם במילים
היוצאות אל החלל הפתוח
ללא כלוב הגנה
שישמור,
שלא יתפוגגו
כן, כי עוד אתמול
שאלתי לפשר הסימן
ואת-
שותקת.
[ליצירה]
ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת).
לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר.
יעקב- כדמות ממש
יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו.
ועוד:
לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך.
המלצה על עריכה:
אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים
הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי.
ואולי:
"איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו)
הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי"
שלך.
[ליצירה]
גבר גבר, אהבתי. אבל תנסה לשכתב את זה שוב והפעם ללא חרוזים. אוהב את הראש פחות את הסגנון.
נב- היייתי מוותר על שתי השורות סיכום בבית האחרון. ומחפש משהו אחר.
תגובות