את יודעת על מה אני מדבר,
הרי
רק אתמול
דמעה נשרה מלחייך
ונישקתי.
טעמך- מלוח
ובפיך אין בשורה.
מה הטעם במילים
היוצאות אל החלל הפתוח
ללא כלוב הגנה
שישמור,
שלא יתפוגגו
כן, כי עוד אתמול
שאלתי לפשר הסימן
ואת-
שותקת.
[ליצירה]
ציטוט מלווה בתגובותיי!!
למה לסבך?? אתה באמת שואל? מישהו נולד כדי ליסתלבט?? מישהו
נולד כדי לתת לעצמו רק מנוחה וחיים קלים לפי איך שהוא "זורם",
בלי מלחמות? *** לא, אבל אם אפשר בלי אז למה לא?
אני לא חושבת.
אני חושבת שחיים מלאים,מספקים-זה לא לאדם שחי על מי מנוחות *** לכי למה לא? זו המטרה בסוף. את מעדיפה למות מהתקף לב עם הרגשה שנלחמת כמו שצריך או למות עם חיוך?
,שי,אלא לאדם שחי לפי האמונה שלו-שבו, ונלחם בשביל
האמונה שלו,נלחם כדי להגיע לטוב שהוא מאמין בו. וכך--חייו
מלאים סיפוק,וחיוּת. ***זה לא מתנגד עם מה שאני חושב.
מיסי.
[ליצירה]
וכך היית רוצה שיראה????
ההתרוקנות
המביאה על עצמה חיים חדשים.
מתעצמים.
אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה:
ועכשיו, כשאת יודעת הכל,
השלם-
עדיין גדול מסך כל חלקיו?
התעצמות הנפש.
התעלות רוחנית.
חיבור לגבוה.
יניקה ממקור עליון.
רק בצלילה צורנית
ללא "חשיבה תבניתית"
התעלמות מתדמית
מפחדת ממים עמוקים?
אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב?
זו הראשונה.
תגובות