את יודעת על מה אני מדבר,
הרי
רק אתמול
דמעה נשרה מלחייך
ונישקתי.
טעמך- מלוח
ובפיך אין בשורה.
מה הטעם במילים
היוצאות אל החלל הפתוח
ללא כלוב הגנה
שישמור,
שלא יתפוגגו
כן, כי עוד אתמול
שאלתי לפשר הסימן
ואת-
שותקת.
[ליצירה]
ציטוט מלווה בתגובותיי!!
למה לסבך?? אתה באמת שואל? מישהו נולד כדי ליסתלבט?? מישהו
נולד כדי לתת לעצמו רק מנוחה וחיים קלים לפי איך שהוא "זורם",
בלי מלחמות? *** לא, אבל אם אפשר בלי אז למה לא?
אני לא חושבת.
אני חושבת שחיים מלאים,מספקים-זה לא לאדם שחי על מי מנוחות *** לכי למה לא? זו המטרה בסוף. את מעדיפה למות מהתקף לב עם הרגשה שנלחמת כמו שצריך או למות עם חיוך?
,שי,אלא לאדם שחי לפי האמונה שלו-שבו, ונלחם בשביל
האמונה שלו,נלחם כדי להגיע לטוב שהוא מאמין בו. וכך--חייו
מלאים סיפוק,וחיוּת. ***זה לא מתנגד עם מה שאני חושב.
מיסי.
[ליצירה]
בשיר
היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך.
הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות.
לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה.
לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה.
הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!!
תגובות