זה לכתוב ולשכוח להרפות
מן הלב, מהמוח
ועם מה שבפנים.
בכתיבה יפה, ביד רפה
שפה עייפה
לשעה שכזו.
אז אחכה.
אספור עד שלוש
ואשקע בלי לחשוש, מראש
ידעתי שאפול.
שיערך פרוע
ציפורנייך משאירות רושם
מגע חורך בשר
ושאר תוספות.
סיפרתי לך שתדעי.
שתביני. לא תשכחי
אותי באמת.
