"ואהבתי את שתיהן אלי
זו שלי הייתה וזו שלי..
ככה באו לי צרות טובות
שתיים הן ולא יודעות
זו על זו וזו על זו.."
(אינשטיין, אי שם...)
ולמרות "ההבהרה" שלך,רק עצם הרעיון מעביר בי צמרמורת...בנים....
[ליצירה]
"ואהבתי את שתיהן אלי
זו שלי הייתה וזו שלי..
ככה באו לי צרות טובות
שתיים הן ולא יודעות
זו על זו וזו על זו.."
(אינשטיין, אי שם...)
ולמרות "ההבהרה" שלך,רק עצם הרעיון מעביר בי צמרמורת...בנים....
[ליצירה]
והרי המיותר:
בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה.
"ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר.
בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )".
שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל.
ואולי כך יראה:
הוא עמד בתחנה כמדי בוקר
מחכה לאוטובוס
שיסיע אותו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת", אמרתי,
"ואין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
אבל לא יכולתי לעזור.
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא
וכנפו האחת שמוטה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
אבל לא יכולתי לעזור לו
כי אינני יודע איך עפים
עם כנף אחת שבורה.
בטוב- שי.
[ליצירה]
היא ביקשה שלא אשתמש ב"תחינה" כי הרי לא נפלה על ברכיה בבכי קורע לב.
בכל זאת, אם הייתה יכולה להחזיר הגלגל ולהכניס תרעלה בכוסי
הייתה עושה זאת בלב שלם, סליחה- כבר לא.
[ליצירה]
אני חולק עלייך לחלוטין! אנשים אחרים באתר הזה יכולים ללמוד מטעויות ומעריכה של אחרים. חוצמיזה, מה, את מתקמצנת על החומר הכחול? ממש ממש לא לעיניין, ואת יודעת שאין לי שום דבר נגדך. לא מקובל!!!!
דרישה: אני דורש את התיקונים שלי לשיר. ואם מחקת אותם, אז באמת הפאשיזם פה חוגג.
תגובות