שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת...
בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה.
[ליצירה]
עיצה מצויינת וגם הביצוע :)
כדאי להוריד את וו החיבור בשורה השלישית (שהיא גם הלפני האחרונה...)
אכן בית שעומד בפני עצמו ומחזיק יצירה ברוב כבוד ויופי :)
[ליצירה]
מצויין. הכתיבה, המשמעות, הכל.
הייתי מורידה את:
אני נשענת עליך
ואתה תומך בי.
"אני נשענת עליך
ואתה תומך בי."
זה ברור, ובעייני מיותר. נסה לקרוא היצירה ללא שתי שורות אלה- ותראה שלא יפגם דבר, אולי אף יתווסף...
[ליצירה]
מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה".
הייתי אולי מוסיפה בית שלישי:
אותו הזבל של אתמול
שנערם ברחובות העיר
יעלם בחדשות בוקרו של יום....
תגובות