שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
טוב, ניסיתי שוב, אבל ככה זה יותר מרגיש לי נכון, צר לי - שי.... אני כן מרגישה שכך זה מבטא את שניסיתי להעביר, זה לא נכתב מתוך בלבול ובעיני זה גם לא נקרא כך. יש בניסוח זמן של PAST PERFECT, לא משנה, ההתפלספות כבר סתם נמרחת. בכולופן- מודה לך מאוד על ההתייחסות, תשומת הלב וההערות, הפעם- החלטתי לא לאמץ את ההמלצה.
יום מקסים!
איה :)
[ליצירה]
תודה :)
בועז- האם כל יצירה מחייבת מסר? האם לא די בתיאור, בשירה, באמירה פשוטה, גם אם לא נוקבת, על רגעים, סיטואציות, רגשות?
מה שחוק? האם תוכל להסביר?
[ליצירה]
יקירי,
המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם.
בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות.
ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת.
בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו...
תגובות