תראו מה מצאתי בארון!
זה שיר שכתבתי בכתה ז´. יש לו גם מנגינה, ואני אפילו זוכרת אותה!
מדהים מה שעבר לי בראש כבר בגיל 13...
להזדקן
(שם טכני לגמרי, אבל ככה קראתי לו כבר אז, אז אני אשאיר את זה ככה.)
אני זוכרת, לבנו אז היה טהור
עוד לא שכחתי, פנינו אז כמהו לאור
רצינו אהבה, השלכנו את הצער
מכוח הרצון, חמה הפכה לסהר
אני יודעת, חדוות הנעורים אבדה
במקום המרץ ישנה רק עייפות כבדה
העיניים היפות שהראו תמימות כובשת
שקועות ועייפות, מקרינות תחינה נואשת
פזמון:
רק בקשה אחת קיימת - זכרו כשאלך
אתם עוד תגמרו כמוני, המוות באדם מולך
כי האדם הוא רק טיפה של גשם
נופלת על עפר,
אך מי תגרום לבוא הקשת
ומי רק בוץ ניגר?
כעת המוות אינו נראה כה מאיים
כבר אין בי פחד, גופי החי לגוף דומם
החיים הארוכים נראים חסרי תוחלת
בדידות וייסורים מול מנוחה גואלת
כמו ליל קיץ, שקעה השמש של חיי
עם רדת ליל יבוא החושך אל עיניי
כל חלומותיי יאבדו אז את הטעם
אדע תשובות לכל מה שנשאל אי פעם
רק בקשה אחת קיימת - זכרו כשאלך
אתם עוד תגמרו כמוני, המוות באדם מולך
כי האדם הוא רק טיפה של גשם
נופלת על עפר,
אך מי תגרום לבוא הקשת
ומי רק בוץ ניגר?
זכרו אותי - טיפה של גשם
זכרו אותי על העפר
זכרו אותי עם בוא הקשת
זכרו אותי - רק בוץ ניגר...
תגובות