דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] חשוד בעיני השיר הזה. נגיד שאשתכנע ואתערבב, מה אתך? איך אני ארגיש אם אתה תישאר דווקא עם לבדד ישכון? [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב. זו לא הפעם הראשונה אתה קורא בשם לדברים שאנשים עוטפים ובד"כ לא פותחים כל החיים. יישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] בדקתי שוב - לא נס ליחו, אני עדיין מאוהבת בשיר. תודה לאביב וסתיו, היצירה ראויה להקפצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו שמע אותך... כפר פלסתיני בתל אביב: http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200508/20050814095143.htm [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שברזומה חסר לו מעצר, אבל הוא לא בדרך הנכונה. עליו להתחזות לאיש ימין, ורק כאשר הוא בפנים, לדבר קומוניסטית. רצוי גם לכתוב משהו על כף היד עבור התקשורת. ואשר לשיר הרלבנטי, להלן נוסח מוצע לשורת סיום או לשורת פתיחה או לכותרת: "רק כך את כוחות הכיבוש נתַכמֵנָה!" [ליצירה]
- [ליצירה] ברור מאד. שתי שניים. לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות. עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל. מה, יש לך רק שתיים כאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך הרבה תנועה, כל כך הרבה צבע, כל כך הרבה כאב, בכל כך מעט מלים. [ליצירה]
- [ליצירה] "קו חוף של גל קודם שנשטף מי מלח צורבים ולא ישוב לעד לקדמותו המדוייקת חרף נצחיות הים", הפסוק הזה שולף ברוב חן את התהליך מהאינטימיות שלו. מאד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון טל. ואני שואלת את עצמי, היכן המקפים, הפיסוק המקורי וכו'? האמנם מדובר בפרי יצירתו של מר ירושלמי? או שמא עלינו על מתחזה? [ליצירה]
תגובות