[ליצירה]
זה נורא. אלמלא הסכסוך, המהפכה כבר היתה כאן! מתי נזכה לה?
(אגב, מהפכה על מה? סתם בשביל הסקרנות, לא שזה משנה לי, אני רק תן מהפכה כי אם לא תתן, איך אגשים את מהפכנותי? הא?)
בסיכום, נקווה שהמהפכה לא עשתה יד אחת עם המשיח, וגם אם כן זה לא יעזור לה, כי אנחנו נחכה לה אף על פי שתתמהמהמהמהמהמהמה
[ליצירה]
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
בתי קפה הם לפעמים געגועים למי שהיינו, למי שהיו.
שיר טוב ומוכשר. כמה לא יומרנית היומרה "אני יושב ומחיה את הפוזה.
אמן מיוסר מן המאה ה-19".
יופי.
[ליצירה]
רוב האנשים לא מוכנים להעביר את החיים בלעדי "הטעות המרה" והם אפילו חוזרים עליה יותר מפעם, למרות המחיר הכבד שהיא דורשת לפעמים.
ויש כאלה שמספיקה להם פעם אחת. אז הם משלמים בסירוס הלב.
יופי של שיר, חסכוני (כמעט קמצני) כתמיד, ממש סחוט מכל מלה מיותרת. ממש ריכוז כפול.
[ליצירה]
מדהים התהליך הזה של יצירה - יצירה באתר מעלה לך ביטוי מתוך שיר מפורסם, מן הסוג שנדבק לנו ללשון, שהופך בעצמו לכותרת למשהו שרק אחר כך הופך בעצמו ליצירה.
נפעמתי מן היצירה ומן התהליך.
תגובות