דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] אכן חשוד! שמא כל המצח והשער לא נוצרו אלא לרווחתן של הקטנות הללו? [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא שמחה שאני חיה במדינה שלא כולם חושבים אותו דבר. מספיק שחלק לא קטן מרגיש מחוייב לחשוב כמו החברים של החלק הלא קטן הזה. החלק הלא קטן הזה לא חייב לספוח אליו את כל היתר, שביחד הם לפחות בגודל של החלק הלא קטן הזה. פלורליזם, יש בו לפעמים פרובוקציה, לפעמים סאטירה, לפעמים שטויות, אבל הוא נשמת הדמוקרטיה. במקום שכולם חושבים אותו דבר, מי צריך דמוקרטיה? כאשר כולם משוכפלים, כולם שווים ממילא! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. כך אני מרגישה כשאני עוברת בנחלת שבעה או ברחוב הנביאים, וחצר-גינה נשקפת אלי מבין סורגי שער הקבוע בחומת אבן גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה אקראית חכמה העלתה את זה ממש בזמן. לא תנ"כי, אבל מזכיר את הכתיבה מלאת ההוד של יוצרים מתחילת המאה העשרים, כשעוד כתבו אלגיות. מה זה אלגיה? אני רק מרגישה את זה בחוש, לא יודעת להגדיר. מותר להציע? "שלימדוך אז מתי עת דבר והחשות." "שלימדוך אז מתי עת דבר, עת החשות." לא בשביל התחביר, בשביל לא לאבד שום טיפה מהמשפט החזק הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] "אנחנו אוסף טרמפיסטים וכל העולם כולו גשר" זה לא רק סוף מפתיע אלא ראיה פילוסופית יפהפיה. לא פלא שהשיר משך כל כך הרבה תגובות. אוספי טרמפיסטים מטבעם אוהבים להתחבר, ולא רק לטרמפיסטים שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו - עד מתי תיצהב? נילס הוא סתם ברווז צהבהב במשלי שועלים מקומו לא יכירנו וירושלמי הוא כוכב - מי עוד הרבה לפרסם יצירות בכתב ממנו. וחוץ מזה התגובות שלך מצחיקות אותי עד להתפקע, וזה אתר רציני. בבקשה ממך. שועל אדמו"ר?? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מתפללת אתך. [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי. התאהבתי בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] איך הצלחת לצאת מתוך עצמך ולהסתכל על עצמך מבחוץ ועוד לצייר את מה שראית. יפה וחכם ועוד. את תשכחי לחזור.*** [ליצירה]
- [ליצירה] כמה הרבה אהבה אתה משיב אל חיקה. אהבתי מאד את הדרך המקורית לבטא אותה, כמו: " לַחְלוּחִית הַמְּעִידָה שֶׁתִּבְכִּי אוֹ שֶׁבָּכִית"; "עָדְפֵי אַהֲבָה לֹא מָעֳנֶקֶת". [ליצירה]
תגובות