[ליצירה]
למגיבים החביבים:
בטח שאני משועממת.
אבל לא התכוונתי להטריד ולא להרגיז.
ובטח שלא נמאס לי מצורה, בדיוק להיפך, הרי רק נכנסתי הרגע. ואיך שאני נכנסת מה אני רואה? רשימת יצירות שהיא יצירה בפני עצמה. לרגע חשבתי שזה אתר ליצירה קולקטיבית.
רק להראות איזו השראה נתנו לי הכותרות שלכם.
פנינים. השחלתי אותן על חוט. מחרוזת או לא? אפילו שאין חרוזים.
או אם תרצו - גניבה ספרותית (פלאגיאט בנורווגית).
[ליצירה]
כדי לנפץ חומות אדישות, צריך ללמוד שפות.
אנחנו מדברים בשתי שפות ומנהלים דו-שיח של חרשים-אלמים.
הגיע הזמן למצוא שפה משותפת. לטובתנו, לטובתם, לטובת נצח ישראל.
[ליצירה]
איילה, כמה שאת צודקת. בדיוק עכשיו אני נאבקת עם המלים "ארבעים ושתיים יצירות ממתינות לאישור". אבל החלטתי להתאפק. אני לא מספיק זמן באתר בשביל לעשות את זה בקצב כזה.
[ליצירה]
כתיבה יוצאת מן הכלל.
אפילו ככה זה היה יפה:
בוא נתעשן
נפריח לחלל את כל תהיותינו
ואסניף את עיניך ולבטיך עדי.
בוא נתקרם
נקציף ונמרח באויר העשן את כל רכותנו
ואשאף ואגמע את האויר הסמיך
שבינינו
בוא ונקטיר
את ניחוח אהבתנו.
[ליצירה]
שלי, אצל ירושלמי לא יעזור לך כל הפוליטקלי-קורקט כל זמן שאת שותה גבינות ואוכלת יין. חבל שאת לא לוקחת ברצינות את האיומים המפורשים החוזרים בשירו הנ"ל, כמו בשירים רבים אחרים שפרסם. הצדה הגבינות והיין, ארזי ושלחי לעניים והיתה לך נפשך לשלל, כי עת נקם מתקרבת.
(יתכן שזה יגרום להסתבכות של אי אלו עניים שייתפסו ברגע הלא נכון עם הגבינה והיין ששלחת להם, אבל עניי עצמך קודמים...)
תגובות