דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם ירושלמי. הדגלים עשו לי את זה. ועם כל הצניעות, אין לי מנוס אלא לחזור על דברים שכבר אמרתי בנושא, בתקווה שיפלו על אזניים חפצות, ולא ירחק היום שבו כל היוצרים בכל האתרים יצטרפו למצעד המהפכני: הוא חתר בלי ליאות בלילות השחורים הוא נלחם ללא חת ביאוש את חיצי לעגם הוא נפנף בלי משים כמו שמנפנפים יתוש. (כזכור, הוא נלחם בכיבוש) לבדו על הצוק הוא הניף את הדגל – אדום ובוער ונלהב לבדו העפיל ועלה לרגל אל כל קברות משיחיו (סטלין ויתר חבריו שאהב). יחיד מול רבים, רוחו לא נפלה הוא נשא את קולו ברמה ועלה קולו על כל קול מקהלה ונישא על רחבי האדמה הוא ידע: יום יבוא, ויבינו הכל את מה שהוא היטיב להבין כבר אתמול האתמול המאוס, הוא לו לא ימחול כנבול העלה הוא ייבול לעתיד מבטו, למחר, לזריחה להמון המריע: הידד! על כפיים ינשאוהו אחיו לשמחה ימליכוהו עליהם באחד. והוא ישפשף את עיניו במבוכה, יחלץ את עצמו מתוך השמיכה ישליך מאחורי גוו כר וכסת יצא חיש קל אל המרפסת ינופף את דגלו האדום בשמחה ויקרא אל העם שעל המדרכה: אחרי למהפכה! [ליצירה]
- [ליצירה] היי שמואל, עצתי - לעולם אל תמכור את בת שירתך בנזיד חריזה. חריזה אינה חזות הכל. פשוט שיר בלי חרוזים פורט על מיתרים אחרים. ואם עושים את זה כהלכה, זה לא פחות טוב. בהצלחה עם הקומונה, יישר כוח. נושא חשוב לכולנו, מקיר לקיר. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מאד יפה. קצר וקולע. חזק ומזעזע. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. יישר כוח על היצירה היפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתחלקת בתודה עם חיים נוי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים על קבלת הפנים. דיקלוש [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הא הא. כדברי שמואל, מאות בשנים האנושות מנסה להגשים את האידיאל הדמוקרטי ולא יוצא לה. וכדברי מארי, המטוטלת מתנדנדנדנדת בין זכויות הפרט ובין האינטרסים הציבוריים. בית המשפט העליון שלנו למשל נוהג לעשות איזונים בין שניהם, אבל יש מי שעוקבים אחריו כדי למצוא נפילות וחוסר עקביות. וגם מצליח. למה? כי בדמוקרטיה הכי דמוקרטית, בסופו של דבר יש מי שמחליט ומי שכפוף להחלטה. נשאלת השאלה, מה נותן לנו כאן המשקל של רוב? ומי אומר שהחלטה של שופט שמונה על ידי רוב ועדה בת 12 חברים, או החלטה של ראש ממשלה שנשענת על רוב של ממשלה בת עשרים וכמה שרים, או החלטה של כנסת בת 120 חברים, מוצלחת יותר מהחלטה של רב? נכון, החלטה של רב היא פחות דמוקרטית, אבל בואו לא נשכח שהדמוקרטיה היא לא מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להגיע להחלטות צודקות. לא, אני לא מציעה לבטל את הדמוקרטיה. רק לשכלל אותה. ירושלמי דווקא בדרך, אבל אין אדם מושלם, צריך לעזור לו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, ובעיקר את הרוח: לאחר המחאה, לאחר הזעקות, לאחר ההתמודדות, לאחר הבכי, לאחר ההשלמה - גאוה וראש מורם, של פצוע שאינו מבקש חמלה או עזרה, אלא מציב בפני הפוגע אתגר קטן - להמתין. התוכלו להמתין? לא, הם לא יכלו לעמוד באתגר הקטן. יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! איפה התגובות? שיר אביב שפורסם בדצמבר, כנראה עיצומו של החורף נסך געגועים לשמש... [ליצירה]
- [ליצירה] ממקומו וממך. [ליצירה]
תגובות