דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אמרת המון במשפטים מאד קצרים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את כל הכותרות. מה עושים כאשר כל כותרת מתאימה? אפשר להדביק בפינה לבחירה, או שאין מנוס מלחבר עוד בית, ואולי עוד שיר? אהבתי את השיר עד בלי די, אם טרם הבהרתי את עצמי. ובכלל שכחתי לומר שזה מעלה לי את רות ובעז. אמנם שם היא העניה והוא העשיר, אבל איזהו עשיר? יהי חלקך עם הקוצרים ונושאים א(ע)לומותיהם ברינה. [ליצירה]
- [ליצירה] בשלושתם יש חלקים טובים שמצדיקים השקעה נוספת. החלק עם העיתון טוב מהשניים האחרים. הלכלוך בסוף - רק נדמה ליוצרים מסויימים שבלי זה אי אפשר. אפשר. מיקומו בסוף המחרוזת אינו מיקום של פאנצ' ליין, והמאולצות שלו מחזקת את הרושם שהוא עטוף באיזושהי התנצלות, לכל מקרה. כל זה אינו מעיב על הכשרון. ורואים את זה בכל ז'אנר שבו מאיר מתבטא. [ליצירה]
- [ליצירה] "על של הנחל גדות"? היי שמואל אין מה לדבר, משיר לשיר אני הולכת ומשתנעת בצדקתך. כנראה יש לך יכולת לראות את התמונה בבהירות רבה יותר מרוב האנשים. הלוואי שתעזור לי להבין רק כמה דברים שנשגבו מבינתי: א. אנחנו מהגרים? טוב, נגיד שכן, אז גם אתה מהגר? למה הגרת לכאן? מה יש להגר לארץ כמו ישראל? אין פה זהב ואין פה נפט. הציונות פאסה, וכן גם הפטריוטיות. להגן על החלשים ולתקוף את הכובשים, אפשר מכל מקום אחר בעולם. לא מצליחה להבין למה באת, ומי יגיד לך ברוך הבא, אחיך המהגרים הרי אינם במעמד של בעלי הבית כאן, ובעלי הבית כביכול, אינם מאושרים שבאת, גם אם הם מארחים אותך באוהלי קידר על פי מיטב המורשת של אברהם אביהם ופירושה הישמעאלי. ב. למשורר מותר הרבה, אפילו למכור את נשמתו תמורת חרוז? "על של הנחל גדות"?? "מולדתם גונבה" לאוזניך? ממתינה שתחכימני. דיק [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל העולם משווע למנהיג. אתה יכול לחשוב על מישהו מתאים יותר ממך? קדימה, הנף הדגל! אל יום כחול שא רגל! רמוס את הניצול עצור את הבלבול האר את עינינו הבטח את עתידנו הצל את פועלינו והשלם את חרוזינו. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, לא שמנו לב לעיקר. המוטיב הקבוע בשירת הירושלמי היא העימות בין טובים לרעים, בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים וכו' וכו'. המשותף לכולם הוא שכולם בני אדם. והנה, בשיר זה אנו עדים לציון דרך משמעותי ביותר בשירתו: המשורר אינו מעמת עוד אדם מול אדם, אלא אדם מול חיה. אין צורך לנחש למי היתרון המוסרי בעימות זה. גם לקורא שאינו נמנה על חוג המעריצים, הבקיאים בשירתו של ירושלמי, ברור וצפוי כי החלש פוליטית הוא החזק מוסרית. ובכן, עומדים אנו בפתחו של עידן חשוב, עידן של עליונות החיה על האדם. אשרנו שזכינו. מי יתן ולא ירחק היום ובתיבות הדואר שלנו ינחתו צווי פינוי. משאיות ואוטובוסים יסיעו אותנו למחסומים, ועדרי חיות ישתכנו בחדרים שלנו. אופס! נפלה הפלזמה.לא, הפיל לא אשם. הוא חייב לנער את אוזנו פעם בשעה. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל לזעם - לבבות, תננה פורקן? זה אפילו לא מטרה שמקדשת אמצעים. זה סתם דרור ליצר בלתי נשלט. בבקשה ממך, חשוב שוב - אתה מדרדר את העם לתהומות אלימות שטרם ידענו. בבקשה תחזיר אותם משם, כדי שיזכו לראות את המחר הכחול של השלום. אנא. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של שפה, וההומור גם. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה אתך. כל חוכמת האנוש היא תעתוע ואחיזת עיניים. רק תורת ישראל לנצח עומדת על תלה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מאריכים ימים הם הכאב והיגון על דאבדין בדמי ימיהם ואינן משתכחין. [ליצירה]
תגובות