דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מתפללת אתך. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום אריאל התגובה מתייחסת בעיקר לשתי השורות האחרונות: בְּלֵילוֹת אוֹר עָמוּם בַּנֵּרוֹת אֲחַפְּשֵׂךְ לִרְאוֹתֵךְ בִּלְבָד השורות הדליקו לי אסוציאציה לנרות חנוכה, שאין לנו רשות להשתמש בהם אפילו כדי לראותה בלבד. אין פה עומק מעבר לכך, אבל הוקסמתי מהשיר למרות שלא הבנתי אותו, וזרקתי את האסוציאציה כתגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי ומרתק. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, לא שמנו לב לעיקר. המוטיב הקבוע בשירת הירושלמי היא העימות בין טובים לרעים, בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים וכו' וכו'. המשותף לכולם הוא שכולם בני אדם. והנה, בשיר זה אנו עדים לציון דרך משמעותי ביותר בשירתו: המשורר אינו מעמת עוד אדם מול אדם, אלא אדם מול חיה. אין צורך לנחש למי היתרון המוסרי בעימות זה. גם לקורא שאינו נמנה על חוג המעריצים, הבקיאים בשירתו של ירושלמי, ברור וצפוי כי החלש פוליטית הוא החזק מוסרית. ובכן, עומדים אנו בפתחו של עידן חשוב, עידן של עליונות החיה על האדם. אשרנו שזכינו. מי יתן ולא ירחק היום ובתיבות הדואר שלנו ינחתו צווי פינוי. משאיות ואוטובוסים יסיעו אותנו למחסומים, ועדרי חיות ישתכנו בחדרים שלנו. אופס! נפלה הפלזמה.לא, הפיל לא אשם. הוא חייב לנער את אוזנו פעם בשעה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבאים"? טוב זה לא הדבר היחיד שלא הבנתי, אבל כנראה אין לי סיכוי לרדת לעומקים המרומזים כאן. די לי בקנקן היפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] להסיר את הכובע. גיבורה אמיתית. למה כל כך קטן? צאי אל האור, כבר אפשר. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו אני רואה בזה גם עגנון. טוב מה הפלא. להנות ולקנאות. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מקורית, לא מתיימרת ואמיתית. את חושבת שאפשר יהיה לפרסם גם את השיר של אהובה ז"ל? [ליצירה]
- [ליצירה] לירושלמי, מן המיצר קראנוך שמואל היקר מה עוד אומר שטרם נאמר? נולדת טרם זמנך ועליך נגזר להגיר את דם לבך עבור עם מנוכר ולהשחית את כשרונך באוזני דור המדבר. אוי, כמה צר, כמה צר! מאות שיריך לא חילצו את חבריך הנבערים מן המיצר! והתהום כבר כאן! לו רק שמעו לך, המעודכן! הנה ימים באים והשמש תזרח על ההר הדגל יאדים כדם חיטה זהובה באפר תיזהר הפועלים יאפו פת קיבָּר ימכרו אותה בכיכר והפרות ירעו בכר. ואחיך, בני עמך? פרימיטיבים חסרי מחר. איזה גורל אכזר להיוולד לעם הנבחר... חכה רגע, שמואל לפני שתהפוך למומר בבקשה, תן עוד צ'אנס העם מחכה באתר! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. עץ השדה מלבלב. [ליצירה]
תגובות