[ליצירה]
מותר להציע?
אז נופל אתה לבור של עצבות,
ושוכח את כל הטוב והאור
ולבך שידע עליצות, שובבות
עורג על עמק עכור.
אך מדוע תשכח שאתמול השתובבת
אם היום לא הלך, לא נורא, לא נפלת!
אל תשכח, אל תברח! התחזק ותשמח!
שוב נסה והצלח וכשתצליח תפרח!
[ליצירה]
הצורה החזותית של היצירה היא קשת, והמחזוריות של השורות מזכירה את מחזור המים בטבע. אמנם המים שואפים תמיד לרדת למקום הנמוך ביותר שהם מוצאים, אבל מי יודע, אולי הם מצאו שהמקומות הנמוכים כבר תפוסים, ולא היתה להם ברירה אלא להתעלות על עצמם?
[ליצירה]
איזה אקראית חכמה העלתה את זה ממש בזמן.
לא תנ"כי, אבל מזכיר את הכתיבה מלאת ההוד של יוצרים מתחילת המאה העשרים, כשעוד כתבו אלגיות.
מה זה אלגיה? אני רק מרגישה את זה בחוש, לא יודעת להגדיר.
מותר להציע?
"שלימדוך אז מתי עת דבר והחשות."
"שלימדוך אז מתי עת דבר, עת החשות."
לא בשביל התחביר, בשביל לא לאבד שום טיפה מהמשפט החזק הזה.
[ליצירה]
מסכימה עם אסף וגם מבקשת לשכלל, ברשות היוצר (אשמח לשמוע דעתו על ההצעה). התוספות תופענה לאחר הסימן ++:
לא די בהינתקות! ++ דרושה גם התנצלות!!
את מלוא הכיבוש, יש לסיים. ++ אחרי גנים וכדים, ג'נין ושכם.
דרכינו לשלום לא תיפתח עם צאתנו מעזה; ++ שכן אם נסתפק בכך, כל ההתנתקות היא רק פוזה (סליחה על החרוז הבלבוז)
את ההסכמים שחתמנו,
חובתנו לקיים.
++ ולא לחפש "הדדיות",
++ עלינו להסתפק ב"שפיות".
לגבולות ששים ושבע הנשובה? ++ חלילה לנו!
++ מרמת אשכול נגלושה
++ נשובה למחנה יהודה.
הנסיר מְעַלֵי עצמנו נתיבי העקרבים?! ++ מה פתאום?
מאז 48, במעלה העקרבים הסער יהום!! או: איפה זה?
רק יציאה מכל השטחים,
לשני העמים תניב ענג. ++ ואם אין מספיק קראווילות, נזרום בדיצה למגורונים
רק כַךָ חיינו יוסיפו זורמים!
רק כך נהפוך סוף סוף
מכובשים אכזריים וחסרי מצפון
לפליטים החיים בחסדי ה-UN.
[ליצירה]
ירושלמי, מה זה התגעגעתי. איפה אתה?
ומה שיותר חשוב - בשביל זה חכינו כמה ימים?
חבל.
בזמן הזה היינו יכולים להכין רשימת ביטולים. מה דעתך שנתחיל לבטל ארצות (=מדינות כנראה) יותר פסולות?
אם תרצה, אין זו אגדה.
תגובות