[ליצירה]
תודה טלי.
ילדים וגם מבוגרים אף פעם לא צריכים לשלם את המחיר על עוולות שאחרים גרמו לאחרים. פשוט עלתה לי חמלה כזו על העיוות האיום שנגרם לנפשה של "צפורה" על ידי הנאצים, שלימים פגע בילדים על לא עוול בכפם. אני מרגישה צורך להפנות את הכעס על הנאצים ולא אל ציפורה. להבדיל מהפלסתינים שמאשימים את ישראל כל פעם שמישהו אצלם מתעטש, במקרה שלנו זה מוצדק.
מאחלת לנו שנדע תמיד לא להשבר אלא לצאת מחוזקים מהמשברים.
[ליצירה]
כאב כפול ומשולש מקופל כמו וילון שראשו מכווץ ויריעתו שומרת סוד בין הקפלים וכאשר באה רוח ופורשת את קפליה, קפל אחר קפל, נחשפים נדבכי הכאב, נדבך אחר נדבך. נורא. יפה.
[ליצירה]
אהבתי, ובעיקר את הרוח: לאחר המחאה, לאחר הזעקות, לאחר ההתמודדות, לאחר הבכי, לאחר ההשלמה - גאוה וראש מורם, של פצוע שאינו מבקש חמלה או עזרה, אלא מציב בפני הפוגע אתגר קטן - להמתין. התוכלו להמתין? לא, הם לא יכלו לעמוד באתגר הקטן.
יפהפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. יישר כוח על היצירה היפה.
תגובות