[ליצירה]
ההשראה, מה היא עושה...
הוא הקריב את חייו לזו שאהב.
לה חצב חרוזים מלבו שכאב.
מדמו שזב הוא שזר לה שושן
אדום כתולע, ישן נושן.
הוא חתר בלי ליאות בלילות השחורים
הוא נלחם ללא חת ביאוש
את חצי לעגם הוא נפנף בלי משים
כמו שמנפנפים יתוש.
(כזכור, הוא נלחם בכיבוש)
לבדו על הצוק הוא הניף את הדגל –
אדום ובוער ונלהב
לבדו העפיל ועלה לרגל
אל כל קברות משיחיו
(סטלין ויתר חבריו
שאהב).
יחיד מול רבים, רוחו לא נפלה
הוא נשא את קולו ברמה
ועלה קולו על כל קול מקהלה
ונישא על רחבי האדמה
הוא ידע: יום יבוא, ויבינו הכל
את מה שהוא היטיב להבין כבר אתמול
האתמול המאוס, הוא לו לא ימחול
כנבול העלה הוא ייבול
לעתיד מבטו, למחר, לזריחה
להמון המריע: הידד!
על כפיים ינשאוהו אחיו לשמחה
ימליכוהו עליהם באחד.
והוא ישפשף את עיניו במבוכה,
יחלץ את עצמו מתוך השמיכה
ישליך מאחורי גוו כר וכסת
יצא חיש קל אל המרפסת
ינופף את דגלו האדום בשמחה
ויקרא אל העם שעל המדרכה:
אחרי למהפכה!
[ליצירה]
אני באמת אוהבת את הדיונים הלשוניים אודות כתיבתו של ירושלמי, בעיקר אלה שהוא עצמו משתתף בהם (הלוואי שלא יאכזב אותנו הפעם). כבר מזמן הגעתי למסקנה שהעברית שלו (ואולי גם שפות אחרות שלו) הן בעצם מתמטיות: מדי פעם הוא יוצר ביטוי שממש לא יושב באוזן, אפילו מעקם לנו אותה, אבל כשבודקים, מוצאים שהנוסחה של הביטוי לגיטימית.
וכשלא מוצאים לגיטימיות, ירושלמי מסביר שבשירה מותר. וכל טענותינו מסתתמות מסתמא.
[ליצירה]
שמואל
העולם משווע למנהיג.
אתה יכול לחשוב על מישהו מתאים יותר ממך?
קדימה, הנף הדגל!
אל יום כחול שא רגל!
רמוס את הניצול
עצור את הבלבול
האר את עינינו
הבטח את עתידנו
הצל את פועלינו
והשלם את חרוזינו.
[ליצירה]
בתכל'ס, אני מחכה להימנון שירושלמי הציע. לדעתי הסקופ הזה מגיע לצורה, המקום המעניק לו הכי הרבה התייחסות. יזדרז ויפרסם לפני שיקדימוהו בספקולציות מסוג:
כל עוד טלי פחימה
עין לזביידי עושיה...
[ליצירה]
שמוליק, לאור התרדמה הממושכת שלך חשבתי שגזרת על עצמך לא לשורר עד שרוה"מ יתעורר.
לא תארתי לי שאתה פשוט שוקד כל הזמן הזה על פרוייקט מיוחד - מילון ש"י.
כבר הגיע הזמן שמישהו ילקט את פנינותיך ויקבץ אותן בכרך כרוך והדור. כן, ושיסלקו כבר מבתי הספר את כל ספרי הלשון. לדקדוק יושם קץ! כל אחד יזכה כאן לחופש! למגדל בבל - שמאלה.
[ליצירה]
מותר להציע?
אז נופל אתה לבור של עצבות,
ושוכח את כל הטוב והאור
ולבך שידע עליצות, שובבות
עורג על עמק עכור.
אך מדוע תשכח שאתמול השתובבת
אם היום לא הלך, לא נורא, לא נפלת!
אל תשכח, אל תברח! התחזק ותשמח!
שוב נסה והצלח וכשתצליח תפרח!
תגובות