[ליצירה]
מרוב התלהבות לא כתבתי את הביקורת. יש פה מטען עשיר של כל עומס הרגשות, כל ההתרחשויות, כל התמונות, כל התהיות, כל השברונות והכל ממוצה לבכי כאוב ונואש ועז וחזק כמו מהלומת מקבת.
יישר כוח.
[ליצירה]
אך אוי לפועלים, לבנאים, לטרקטוריסטים
מן היום שהעולם מבעלי ההון יישם
ביום ההוא, על פי נאום הירושלמי
יחד עם פילוסופים מזי רעב, מתחת לדגלם
יסתופפו בדוחק רב העשירים של יום אתמול.
ביום ההוא חלום הירושלמי יתגשם
עשיר ודל ירעבו בצוותא.
ומה יעשה הוגה דעות עני בדגל של מלחמת מעמדות?
האם יכתת אותו לסרבלים או לעניבות?
** ירושלמי, בבקשה אל תתחמק. רוצה תשובה.
[ליצירה]
אהבתי, ובעיקר את הרוח: לאחר המחאה, לאחר הזעקות, לאחר ההתמודדות, לאחר הבכי, לאחר ההשלמה - גאוה וראש מורם, של פצוע שאינו מבקש חמלה או עזרה, אלא מציב בפני הפוגע אתגר קטן - להמתין. התוכלו להמתין? לא, הם לא יכלו לעמוד באתגר הקטן.
יפהפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
ביטוי עז ומקורי שעצור בו כעס רב. מרשים ביותר.
תגובות