[ליצירה]
"על של הנחל גדות"?
היי שמואל
אין מה לדבר, משיר לשיר אני הולכת ומשתנעת בצדקתך. כנראה יש לך יכולת לראות את התמונה בבהירות רבה יותר מרוב האנשים.
הלוואי שתעזור לי להבין רק כמה דברים שנשגבו מבינתי:
א. אנחנו מהגרים? טוב, נגיד שכן, אז גם אתה מהגר? למה הגרת לכאן? מה יש להגר לארץ כמו ישראל? אין פה זהב ואין פה נפט. הציונות פאסה, וכן גם הפטריוטיות. להגן על החלשים ולתקוף את הכובשים, אפשר מכל מקום אחר בעולם. לא מצליחה להבין למה באת, ומי יגיד לך ברוך הבא, אחיך המהגרים הרי אינם במעמד של בעלי הבית כאן, ובעלי הבית כביכול, אינם מאושרים שבאת, גם אם הם מארחים אותך באוהלי קידר על פי מיטב המורשת של אברהם אביהם ופירושה הישמעאלי.
ב. למשורר מותר הרבה, אפילו למכור את נשמתו תמורת חרוז? "על של הנחל גדות"??
"מולדתם גונבה" לאוזניך?
ממתינה שתחכימני. דיק
[ליצירה]
נדמה לי ש"סלאבה" פירושו תהילה, וש"י הוא די צנוע לכל הדעות. מה הפלא שהוא ויתר על התהילה, ומה הפלא ששם את ירושלים על ראש שמחתו. רק תשואות מגיעות לו על כך.
[ליצירה]
אני באמת אוהבת את הדיונים הלשוניים אודות כתיבתו של ירושלמי, בעיקר אלה שהוא עצמו משתתף בהם (הלוואי שלא יאכזב אותנו הפעם). כבר מזמן הגעתי למסקנה שהעברית שלו (ואולי גם שפות אחרות שלו) הן בעצם מתמטיות: מדי פעם הוא יוצר ביטוי שממש לא יושב באוזן, אפילו מעקם לנו אותה, אבל כשבודקים, מוצאים שהנוסחה של הביטוי לגיטימית.
וכשלא מוצאים לגיטימיות, ירושלמי מסביר שבשירה מותר. וכל טענותינו מסתתמות מסתמא.
[ליצירה]
מי זו עולה מן המדבר, מקוטרת מור ולבונה...
איזה שינוי! כמה הרבה מלים! איזו שקיפות!
האין זאת אלא משום שהיא רואה ומעלימה?
זהו, עכשיו אני הולכת ללמוד אותו. כי הוא יפה וראוי.
[ליצירה]
כאב כפול ומשולש מקופל כמו וילון שראשו מכווץ ויריעתו שומרת סוד בין הקפלים וכאשר באה רוח ופורשת את קפליה, קפל אחר קפל, נחשפים נדבכי הכאב, נדבך אחר נדבך. נורא. יפה.
[ליצירה]
איזה יופי. האבנים, בני הגוון, האפלולית המסתורית שב"חדרים" מול קרן השמש על השביל, רכות העשב מול מוצקות האבן, עיטורי הטחב שריחו בוקע מן התמונה, האינסוף שבעומק החדרים וההבטחה שגנוזה באור...
תגובות