[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
אני באמת אוהבת את הדיונים הלשוניים אודות כתיבתו של ירושלמי, בעיקר אלה שהוא עצמו משתתף בהם (הלוואי שלא יאכזב אותנו הפעם). כבר מזמן הגעתי למסקנה שהעברית שלו (ואולי גם שפות אחרות שלו) הן בעצם מתמטיות: מדי פעם הוא יוצר ביטוי שממש לא יושב באוזן, אפילו מעקם לנו אותה, אבל כשבודקים, מוצאים שהנוסחה של הביטוי לגיטימית.
וכשלא מוצאים לגיטימיות, ירושלמי מסביר שבשירה מותר. וכל טענותינו מסתתמות מסתמא.
[ליצירה]
איזה אקראית חכמה העלתה את זה ממש בזמן.
לא תנ"כי, אבל מזכיר את הכתיבה מלאת ההוד של יוצרים מתחילת המאה העשרים, כשעוד כתבו אלגיות.
מה זה אלגיה? אני רק מרגישה את זה בחוש, לא יודעת להגדיר.
מותר להציע?
"שלימדוך אז מתי עת דבר והחשות."
"שלימדוך אז מתי עת דבר, עת החשות."
לא בשביל התחביר, בשביל לא לאבד שום טיפה מהמשפט החזק הזה.
[ליצירה]
יפהפה. מה השאלה אם זה אמיתי או לא? מי שהצליח להפנים ולהטמיע בעצמו כל כך את הסגנון של אגדות חז"ל במובן המהותי והעמוק של המלה עד שהוא מסוגל ליצור משהו משלו, המשהו אמיתי.
אחת שלא מבינה כלום באגדות. חז"ל ואחרות.
תגובות