[ליצירה]
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
בתי קפה הם לפעמים געגועים למי שהיינו, למי שהיו.
שיר טוב ומוכשר. כמה לא יומרנית היומרה "אני יושב ומחיה את הפוזה.
אמן מיוסר מן המאה ה-19".
יופי.
[ליצירה]
כל כך הרבה ביקורות על מה שיש ואף מילה על מה שאין?
אין מהפכה, אין מצעד, אין דגלים, אין רעמים, אין פועלים, אין עוני, אין אורורה. זה פשוט שיר לא גמור!!
ועם כל הכבוד, האודם הזה בשורה השניה זה לא מספיק. לכל היותר אפשר לקבל את זה כהבטחה לא ממומשת.
וגם חסר כאן הדבר שירד בין הערביים. לא יכול להיות שה"בין" ירד והערביים נשארו שם לבד כל הלילה.
תגובות