דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] אמיץ מאד. מכל כיוון שנפנה אליו את המבט. [ליצירה]
- [ליצירה] למה העתיד הזוהר שלך תמיד נוטף דם של עשירים? עצרת פעם לחשוב מה יקרה כשהקפיטליזם ישוך, והפועלים יגמרו ללעוס את פרוסת הלחם האחרונה שהחרימו מהעשירים? גם אני נגד ניצול הפועלים, ויודעת שהקפיטליזם לא יכול בלעדיהם, אבל אסור גם לשכוח שלא הפועלים מייצרים את העושר של העולם. הם טובים וחשובים בחלוקתו, אבל אם יכו עד חרם את מעסיקיהם, הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים. בקיצור, גם הפועלים לא יכולים בלי העשירים, שהם שחקנים לא זוטרים במגזר היצרני. אגב, אתה דווקא מתעקש על חרבות? מה דעתך על שביתה? זה לא מספיק מכסח? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למתעלמים מכשמו כן לא הוא. לרמה שלו נוצרו אתרי הרפש, מה מביא אותו לכאן? פאשיזם? מזוכיזם? התבודדות? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איך השיר של אלישע צומח בלי להרגיש מתוך השיר שלך. איך עשית את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] שלי, מה קורה שאת מעלה מהנבכים יצירות ופוסלת אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני שאלתי את עצמי הרבה פעמים, מה לך העבודה הזו. תשובה אחת ויחידה לי - הבחור ש"י מעמיד בפנינו פיתויים שקשה לעמוד בהם. משום מה, ובאופן בכלל לא מוסבר, אף פעם אני לא מתעצלת לקרוא את המאנטרות הנצחיות והמעצבנות האלה. הלוואי על כל כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] "קו חוף של גל קודם שנשטף מי מלח צורבים ולא ישוב לעד לקדמותו המדוייקת חרף נצחיות הים", הפסוק הזה שולף ברוב חן את התהליך מהאינטימיות שלו. מאד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] את העדה שלי שאפשר תמי, לא הייתי שם. הכל דרך התקשורת. למדתי מאחינו עולי רוסיה איך לקרוא/לשמוע/לראות מבעד מה שהם רוצים שאני אקרא/אשמע/אראה. כל זמן שאין תקשורת מאוזנת, זו הדרך. [ליצירה]
- [ליצירה] "אנחנו אוסף טרמפיסטים וכל העולם כולו גשר" זה לא רק סוף מפתיע אלא ראיה פילוסופית יפהפיה. לא פלא שהשיר משך כל כך הרבה תגובות. אוספי טרמפיסטים מטבעם אוהבים להתחבר, ולא רק לטרמפיסטים שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה ביתי: ים של כחול ושמיים של תכלת כתם של שמש ורוח חמה, דקל ירוק ופרחי חממה וכביש שנמתח אליהם בשממה. זה היה ביתי: אבן שואבת בחול ובחג שבת מקודשת בכל תג ותג אורות בית הכנסת, תפילה ושירה ועל כל פנים נהרה. יצאתי לכביש הנמתח בשממה עם ילדיי, פרחי חממה מכתם השמש חולצה לי עשיתי כחול הגלים לי מגן דוד על קצפם הלבן דגל צרתי וצעקתי עד כלה כוחי עד אזל בעורקי הדם עת מעשה ידי טבעו בים. [ליצירה]
תגובות