דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יופי. הנשימה העצורה שמשתחררת לקראת המילה הראשונה, וכל מה שנאמר לפניה. הכנות ללא פשרות. הנועזות שלא זקוקה להפקרות. והכתיבה, הכתיבה - ללא מתום. איזה מזל שעלתה לי באקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנצלת. יגעתי ומצאתי פרוזה. עכשיו אני מחפשת את הסידרה המובטחת. אם לא אמצא אותה, זה סימן שהיא באותה מכולה יחד עם הארץ המובטחת? [ליצירה]
- [ליצירה] החרוזים דווקא בסדר. בעניין ההוקעה, אין בעיה, רק צריך להציב קודם עמוד קלון. נקשור כולנו את עצמנו אליו בשלשלאות, למה רק המנהיגים? כל ישראל ערבים זה לזה. הבעיה זה כמה בני דודים שחושבים אחרת. אם רק לא היו מתים מפחד לפתוח את הפה. הגיע הזמן ללמד גם אותם כמה אנחנו גרועים. הוא שנאמר - עלינו להיות אור לגויים. כי מציון תצא תורה. עם הספר. מהרסייך... סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שידיך ריקות, ועירך רחוקה, ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה, לאישה בצחוקה, לצמרת גשומת עפעפיים" איזה כף ליוצרים שיכולים לעמוד בשורה שלכם. זה לא השורה, זה לא המעמד, זה המתנה הגדולה הזאת שאלהים מחלק במשורה וביד קמוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. מדמיין לי עוד שלושה ארבעה בתים, שחלק מהם מתחילים אותו דבר ("בחלום הליל"). [ליצירה]
- [ליצירה] שלי, אצל ירושלמי לא יעזור לך כל הפוליטקלי-קורקט כל זמן שאת שותה גבינות ואוכלת יין. חבל שאת לא לוקחת ברצינות את האיומים המפורשים החוזרים בשירו הנ"ל, כמו בשירים רבים אחרים שפרסם. הצדה הגבינות והיין, ארזי ושלחי לעניים והיתה לך נפשך לשלל, כי עת נקם מתקרבת. (יתכן שזה יגרום להסתבכות של אי אלו עניים שייתפסו ברגע הלא נכון עם הגבינה והיין ששלחת להם, אבל עניי עצמך קודמים...) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! גם כזה אתה יודע לכתוב? כמעט שיר אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] כסופים, כוספים. כסוף וקסום. למה התנצלות? [ליצירה]
- [ליצירה] פתק יפיוף. כל שורה היא תחתונה. [ליצירה]
תגובות