דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] "נשקינו יהלום"? האם אני שומעת משק כנפי שלום? [ליצירה]
- [ליצירה] מותר להציע? אז נופל אתה לבור של עצבות, ושוכח את כל הטוב והאור ולבך שידע עליצות, שובבות עורג על עמק עכור. אך מדוע תשכח שאתמול השתובבת אם היום לא הלך, לא נורא, לא נפלת! אל תשכח, אל תברח! התחזק ותשמח! שוב נסה והצלח וכשתצליח תפרח! [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שאתה מחלק את הנשמה שלך, במקום לחבר אותה לנשמה-אחות... [ליצירה]
- [ליצירה] א. כתוב יוצא מן הכלל - פשוט, לא מתיימר, אמין ובאותו זמן יצירתי וזורם. ב. כל הכבוד על האומץ לפתוח. ג. אחת הבעיות של אנשים כמוך היא שהם צריכים להזכיר לעצמם כל הזמן שהם לא יחידים בבעייתם. פתיחת הלב, אפילו אנונימית, היא צעד ענק בהתמודדות. תצליח! מחכה לפרק ב'. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיפה כאן - נדמה שהמלים הונחו על הנייר בדיוק כמו שיצאו מן הלב. ממש כמו דמעות על דף. [ליצירה]
- [ליצירה] "רעות הצומחת על קרקע קשה וסדוקה על סלע המחלוקת" מזכיר את "כמו גרעין" של רבי נחמן מברסלב: המחלוקת והפילוג הם שבעצם מאפשרים את הצמיחה. כמו גרעין הטמון באדמה, שמושקה ותופח עד שאין לו מקום והוא מוכרח להתפלג לפסיגים, שרק ברווח שביניהם יכול הגבעול לצמוח ולעלות ולבקוע את האדמה שמעליו. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי פרוטוקול, קראתי את יתר היצירות. מרשימה מאד היכולת לראות ברגע את כל העולמות שבו. כשיתאספו מספיק רגעים, תוכל/י (?) לפרסם את האוסף תחת כותרת "רגעים". ואני אוכל לקרוא לא לפי הסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, יפה ושוב יפה. מצליח לך שירי אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אומר, לא נקם, לא צחקת לאידה, אבל הכל שם בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וקולע ונוגע בכל ניקוד שניתן ל"נדרי". [ליצירה]
תגובות