[ליצירה]
שכנעתם אותי להתגייס, אבל לא מסתדר לי.
אין לי בעיה לשחוק לאפר את הנחש הרצחני ולהפגיז בלבלוב גנים.
אבל איך אני מקימה לתחיה את השקט? הוא יהפוך לרעש מרגמות.
אם את שטיח המחר הבהיר, בידינו נארוג, זה לא יגמר גם מחרתיים. חייבים לתעש את העניין.
העתיד, אם הוא כבר זוהר כשלהבת, מה יש לבנות? שיבוא כבר ויזהר עלינו.
מה שנשאר מכל זה הוא ההפגזות. הפגזות של שלום. כשיבוא השלום, שיביא שקט, שלא יפגיז בבקשה.
[ליצירה]
לאסף ארצי - אם זה מטריד, הרי זה מעודד ביותר, זה אומר שאי אפשר לעבוד עלינו עם אוירה בלבד.
אגב, בחרתי כותרות שיכולות ליצור רצף רעיוני, לאו דוקא אוירה.
[ליצירה]
החרוזים דווקא בסדר.
בעניין ההוקעה, אין בעיה, רק צריך להציב קודם עמוד קלון. נקשור כולנו את עצמנו אליו בשלשלאות, למה רק המנהיגים? כל ישראל ערבים זה לזה.
הבעיה זה כמה בני דודים שחושבים אחרת. אם רק לא היו מתים מפחד לפתוח את הפה. הגיע הזמן ללמד גם אותם כמה אנחנו גרועים.
הוא שנאמר - עלינו להיות אור לגויים. כי מציון תצא תורה. עם הספר. מהרסייך... סליחה.
תגובות