[ליצירה]
בטח שזה לא על גוש קטיף, מה פתאום. זה סתם יצירה אקראית על בכיו של מי שנעזב ונעקר ונותר ריק, ריק כל כך ואבוד, וכל כך מתגעגע הביתה, ועל כמיהתו אל הים.
[ליצירה]
איילה, כמה שאת צודקת. בדיוק עכשיו אני נאבקת עם המלים "ארבעים ושתיים יצירות ממתינות לאישור". אבל החלטתי להתאפק. אני לא מספיק זמן באתר בשביל לעשות את זה בקצב כזה.
[ליצירה]
ההשראה, מה היא עושה...
הוא הקריב את חייו לזו שאהב.
לה חצב חרוזים מלבו שכאב.
מדמו שזב הוא שזר לה שושן
אדום כתולע, ישן נושן.
הוא חתר בלי ליאות בלילות השחורים
הוא נלחם ללא חת ביאוש
את חצי לעגם הוא נפנף בלי משים
כמו שמנפנפים יתוש.
(כזכור, הוא נלחם בכיבוש)
לבדו על הצוק הוא הניף את הדגל –
אדום ובוער ונלהב
לבדו העפיל ועלה לרגל
אל כל קברות משיחיו
(סטלין ויתר חבריו
שאהב).
יחיד מול רבים, רוחו לא נפלה
הוא נשא את קולו ברמה
ועלה קולו על כל קול מקהלה
ונישא על רחבי האדמה
הוא ידע: יום יבוא, ויבינו הכל
את מה שהוא היטיב להבין כבר אתמול
האתמול המאוס, הוא לו לא ימחול
כנבול העלה הוא ייבול
לעתיד מבטו, למחר, לזריחה
להמון המריע: הידד!
על כפיים ינשאוהו אחיו לשמחה
ימליכוהו עליהם באחד.
והוא ישפשף את עיניו במבוכה,
יחלץ את עצמו מתוך השמיכה
ישליך מאחורי גוו כר וכסת
יצא חיש קל אל המרפסת
ינופף את דגלו האדום בשמחה
ויקרא אל העם שעל המדרכה:
אחרי למהפכה!
[ליצירה]
מקסים.
זה יעזור, כל היסטורית הביטוי, כדי למצוא את הדרך?
ואולי יש דרך קיצור, למשל החליל של האיש העילג שלא ידע להתפלל, ביום כיפור?
שרטוט מאד מדוייק של המעגל השוטה של התחושה הזו.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
תגובות