דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] מסר חד וקשה, אבל כן ואמיץ. (וגם מסביר את שם המשתמש.) לא ראיתי פה "ציבור" אלא יותר אוסף של "תינוקות שנשבו", שאולי יכולים לראות בדברים תוכחה ואפילו האשמה, אבל אני שומעת יותר זעקה, תחינה ואפילו פליאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי ומרתק. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] בדקתי שוב - לא נס ליחו, אני עדיין מאוהבת בשיר. תודה לאביב וסתיו, היצירה ראויה להקפצה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. חריזה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] קישקוש? אז איך נראה רישום? [ליצירה]
- [ליצירה] ולאחר קריאת התגובות: בוחרת: הנדירות היא מימד של איכות, ומי שמעדיף את השכיחות, לפעמים מתפשר על החשוב יותר... אפרת: אמונה זה מקרה פרטי של תופעה רחבה. הרגשה כזו קיימת גם אצל אנשים שלא קושרים בין "רוחני" לבין אמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הא הא. כדברי שמואל, מאות בשנים האנושות מנסה להגשים את האידיאל הדמוקרטי ולא יוצא לה. וכדברי מארי, המטוטלת מתנדנדנדנדת בין זכויות הפרט ובין האינטרסים הציבוריים. בית המשפט העליון שלנו למשל נוהג לעשות איזונים בין שניהם, אבל יש מי שעוקבים אחריו כדי למצוא נפילות וחוסר עקביות. וגם מצליח. למה? כי בדמוקרטיה הכי דמוקרטית, בסופו של דבר יש מי שמחליט ומי שכפוף להחלטה. נשאלת השאלה, מה נותן לנו כאן המשקל של רוב? ומי אומר שהחלטה של שופט שמונה על ידי רוב ועדה בת 12 חברים, או החלטה של ראש ממשלה שנשענת על רוב של ממשלה בת עשרים וכמה שרים, או החלטה של כנסת בת 120 חברים, מוצלחת יותר מהחלטה של רב? נכון, החלטה של רב היא פחות דמוקרטית, אבל בואו לא נשכח שהדמוקרטיה היא לא מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להגיע להחלטות צודקות. לא, אני לא מציעה לבטל את הדמוקרטיה. רק לשכלל אותה. ירושלמי דווקא בדרך, אבל אין אדם מושלם, צריך לעזור לו. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את "לנוכח פסל אפולו" של טשרניחובסקי. "ויאסרוהו ברצועות של תפילין". [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התגובה של נושא אלומותיו. והניקוד, נשמת, הוא טוב כל עוד הוא מערבב רק בין פתח לקמץ ובין צירה לסגול. רק לא באלכסון. והבעיה בעיה, ורק תתארו לכם איך מרגישים המעורבים... והשיר יפהפה. אולי זה הפתרון. לשיר את הבעיות. כי לשיר אין גבולות ואין מחסומים, והוא בונה וסותר, סותר ובונה. וכולם סביבו מתאחדים. ישיבות וירטואליות, יכולות להגחיך עד להצחיק את הבעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] הצורה החזותית של היצירה היא קשת, והמחזוריות של השורות מזכירה את מחזור המים בטבע. אמנם המים שואפים תמיד לרדת למקום הנמוך ביותר שהם מוצאים, אבל מי יודע, אולי הם מצאו שהמקומות הנמוכים כבר תפוסים, ולא היתה להם ברירה אלא להתעלות על עצמם? [ליצירה]
תגובות