[ליצירה]
רעיון שגעון.
מה שמקורי פה זה שהמטאפורה והמושא שלה התחלפו בתפקידים. או שהם משחקים במחבואים. כי המטאפורה לא פחות ממשית מהמושא והמושא לא פחות מטאפורי מהמטאפורה. כן, זה כבד באוזן, אבל אני ממש רואה אתכם יושבים וסורגים, זה עמודי יסוד וזו כיפה, מלהגים רק כדי ללקט משהו מבין השורות, עד שעולה עמוד השחר באופק שבין שתי כיפות הנשקפות מחלונכם...
איך שאתה למדת לסרוג. מורה טובה יש לך.
בדרך כלל, מירכוז מבריח אותי. זו הפעם הראשונה שהוא לא השפיע עלי.
איילת, יש מספיק כיפות. תסרגי חופה.
[ליצירה]
איזה יופי. האבנים, בני הגוון, האפלולית המסתורית שב"חדרים" מול קרן השמש על השביל, רכות העשב מול מוצקות האבן, עיטורי הטחב שריחו בוקע מן התמונה, האינסוף שבעומק החדרים וההבטחה שגנוזה באור...
[ליצירה]
מאד אהבתי, ואני לא חסידת החרוז והמשקל.
למרות שהמשקל והחרוז נשמרים כאן לכל האורך הארוך וללא נשימה, אין בהם אילוץ. כל שורה וכל מילה ממש במקומם כאילו היו שם מששת ימי בראשית, ובא שם בדוי והסיר מעליהם את הלוט.
יישר כח. באמת אהבתי.
דיק
תגובות