[ליצירה]
מלהיב מאד, אפילו שלא הבנתי:
למה מאבק וקרב?
מי האויב?
את מי אתה אוהב?
עם יד על הלב -
מה באמת אתה חושב
שצריך לעולל לאויב?
בבקשה, הסבר ובאותה הזדמנות
גם הקשב.
(כי קורה לפעמים שמרוב התלהבות
נקרע החוט
והמחשבה משתבשת, רעיון בחרוז מתבלבל,
תפילה בדעה מתנגשת.)
[ליצירה]
את העדה שלי שאפשר
תמי, לא הייתי שם. הכל דרך התקשורת. למדתי מאחינו עולי רוסיה איך לקרוא/לשמוע/לראות מבעד מה שהם רוצים שאני אקרא/אשמע/אראה. כל זמן שאין תקשורת מאוזנת, זו הדרך.
[ליצירה]
איזה אקראית חכמה העלתה את זה ממש בזמן.
לא תנ"כי, אבל מזכיר את הכתיבה מלאת ההוד של יוצרים מתחילת המאה העשרים, כשעוד כתבו אלגיות.
מה זה אלגיה? אני רק מרגישה את זה בחוש, לא יודעת להגדיר.
מותר להציע?
"שלימדוך אז מתי עת דבר והחשות."
"שלימדוך אז מתי עת דבר, עת החשות."
לא בשביל התחביר, בשביל לא לאבד שום טיפה מהמשפט החזק הזה.
[ליצירה]
תמונה יפה של אושר. אפשר ממש לראות אותה ניצבת בשער המקושת, בשמלה קייצית פרחונית רחבה, צופה לקצה הדרך, דמדומי אור אחרונים זורחים בשערה, כלבלב קטן ונרגש מתרוצץ רצֹה ושוב בינה ובין הבלתי נראה...
תגובות