דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] אכן חשוד! שמא כל המצח והשער לא נוצרו אלא לרווחתן של הקטנות הללו? [ליצירה]
- [ליצירה] חשוד בעיני השיר הזה. נגיד שאשתכנע ואתערבב, מה אתך? איך אני ארגיש אם אתה תישאר דווקא עם לבדד ישכון? [ליצירה]
- [ליצירה] שלום אריאל התגובה מתייחסת בעיקר לשתי השורות האחרונות: בְּלֵילוֹת אוֹר עָמוּם בַּנֵּרוֹת אֲחַפְּשֵׂךְ לִרְאוֹתֵךְ בִּלְבָד השורות הדליקו לי אסוציאציה לנרות חנוכה, שאין לנו רשות להשתמש בהם אפילו כדי לראותה בלבד. אין פה עומק מעבר לכך, אבל הוקסמתי מהשיר למרות שלא הבנתי אותו, וזרקתי את האסוציאציה כתגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהירות! ירושלמי, אתה מתחיל להיות מסוכן. "בדמם של העשירים" תבנה את עתיד ילדינו? שאלת את ההורים של הילדים אם הם מסכימים? או שהשורה הזו היא לא שלך וסתם השתרבבה לך? [ליצירה]
- [ליצירה] ממקומו וממך. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי אולי סוף סוף הבנתי: א. זה על התהליך (קרי הבריאה). ב. זה על לדעת את הבריאה. לא רק לעשות כמוהו איננו יודעים, גם לדעת כמוהו איננו יודעים. (לכן לא הייתי מורידה את הסוגריים). ג. נפלא השילוב בין העמק כמקרה פרטי עם המקרה הפרטי האחר. אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] תהפוכה מזוקקת. [ליצירה]
- [ליצירה] ונתחיל בביטול פרס נובל לשלום לערפאת, מה אתה אומר? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם. אתמול בערוץ 1 קרן נויבך נהלה דיון בין בני אלון ויולי תמיר. ראיתי רק את קצה הזנב של התכנית, כאשר על השולחן היתה "התנהגותה המזעזעת של הילדה שצעקה על הקצין". יולי טענה בתוקף שההורים הכינו הצגה לטלויזיה והשתמשו בילדים כשחקנים, וכי ההצגה חזרה על עצמה וכו' וכו' (כמה מפתיע, ממש עכשיו נויבך חזרה על ההצגה של אתמול, הפעם עם נחמן שי ומשתתפת ימנית שלא הספקתי לקלוט את שמה (דמות מוכרת). בקיצור, בקטע שלי אני הולכת עם המאנטרה הנויבכית ופשוט מנתחת ומפרשת אותה לעצמי, כי אני לא מוכנה ששדרנים ישטפו את מוחי. בטח יש עוד הרבה פירושים אפשריים, ואולי אי אפשר לייחס לכל הילדים ולכל ההורים אותו פירוש. מה שבטוח, נויבך לא ניתחה ולא פרשה, רק דחתה, סלדה, קטלה וקטעה את מי שרצה לחלוק עליה. אני מקוה שה"שחקנים" האמיתיים מספיק חזקים ולא זקוקים לשום פירוש, ואם הם זקוקים, צריך להושיט להם יד. שדרן טלויזיה, אפילו אם היה שם, לא יכול לדון אותם, בוודאי לא מן הכסא המסתובב באולפן. 'ז'רגון ייעודי' - הדברים שהמתיישבים, לרבות הילדים, הטיחו בחיילים, שאכן חזרו על עצמם, אם משום שתוכננו והוכנו ליום הקשה, שהרי חוץ ממחאה לא יכלו לעשות הרבה, ואם משום שזה הדבר, האמת הפשוטה שבוקעת מכל לב ומוטחת בכל חייל. 'עובר מסך' הוא שם טוב, הבעיה שיש הרבה שמות טובים להתלבט בהם: 'תסתכל לה בעיניים', 'מגדל בבל' ועוד. בחרתי ב'מסך עביר' כי חשבתי על החומה שגבהה במשך שלושים שנה בין המתיישבים ומתנגדיהם, שנראתה כל כך בלתי עבירה, עד שאפשר לסמוך על צבא העם שיפעל כמו רובוט מנוכר בשעת הפינוי, והנה ילדה צעירה ביכולותיה הקטנות מצליחה לנתץ אותה בהבל פה ולהפוך את המשקפיים השחורים לחסרי תועלת (מישהו ראה את החייל הממושקף שנסוג ממנה כשהוא מרים את ידיו אל פניו בהתגוננות? אולי היא באמת עשתה חזרות, אבל ברור שהוא באימונים התכונן לכל ולא לזה.) כנפי שחר - הילדה מקסימה, אבל נניח שנויבך צודקת והילדה התבטאה בצורה לא הכי מרשימה. אז מה? היא לא חומר של כוכב נולד, ברוך ה', אלא ששדרננו המלומדים והאובייקטיביים מסתכלים רק בקנקן, ומנפנפים בו לעינינו שוב ושוב מעל המסך, כדי שלא נשכח, והם יעשו הכל כדי שלא נציץ חלילה לתוכו של הקנקן... [ליצירה]
- [ליצירה] "שידיך ריקות, ועירך רחוקה, ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה, לאישה בצחוקה, לצמרת גשומת עפעפיים" איזה כף ליוצרים שיכולים לעמוד בשורה שלכם. זה לא השורה, זה לא המעמד, זה המתנה הגדולה הזאת שאלהים מחלק במשורה וביד קמוצה. [ליצירה]
תגובות