[ליצירה]
"על של הנחל גדות"?
היי שמואל
אין מה לדבר, משיר לשיר אני הולכת ומשתנעת בצדקתך. כנראה יש לך יכולת לראות את התמונה בבהירות רבה יותר מרוב האנשים.
הלוואי שתעזור לי להבין רק כמה דברים שנשגבו מבינתי:
א. אנחנו מהגרים? טוב, נגיד שכן, אז גם אתה מהגר? למה הגרת לכאן? מה יש להגר לארץ כמו ישראל? אין פה זהב ואין פה נפט. הציונות פאסה, וכן גם הפטריוטיות. להגן על החלשים ולתקוף את הכובשים, אפשר מכל מקום אחר בעולם. לא מצליחה להבין למה באת, ומי יגיד לך ברוך הבא, אחיך המהגרים הרי אינם במעמד של בעלי הבית כאן, ובעלי הבית כביכול, אינם מאושרים שבאת, גם אם הם מארחים אותך באוהלי קידר על פי מיטב המורשת של אברהם אביהם ופירושה הישמעאלי.
ב. למשורר מותר הרבה, אפילו למכור את נשמתו תמורת חרוז? "על של הנחל גדות"??
"מולדתם גונבה" לאוזניך?
ממתינה שתחכימני. דיק
[ליצירה]
מארי, מסכימה עם כל מילה. קראתי את לוק וגם את ישעיהו ברלין, על שתי חירויות או איך שזה נקרא - מאמר חשוב ביותר לעצם הגדרת החירות ולאיך קל להגיע לאבסורדים אימתניים.
בינתיים לא מצאתי חירות אמיתית יותר מזו של מי שמשעבד את לבו לתורה. הלוואי שאמצא את הדרך הנכונה לעשות זאת.
[ליצירה]
כדי לנפץ חומות אדישות, צריך ללמוד שפות.
אנחנו מדברים בשתי שפות ומנהלים דו-שיח של חרשים-אלמים.
הגיע הזמן למצוא שפה משותפת. לטובתנו, לטובתם, לטובת נצח ישראל.
[ליצירה]
בטח שזה לא על גוש קטיף, מה פתאום. זה סתם יצירה אקראית על בכיו של מי שנעזב ונעקר ונותר ריק, ריק כל כך ואבוד, וכל כך מתגעגע הביתה, ועל כמיהתו אל הים.
תגובות