[ליצירה]
מדהים, נבאת את ההתנתקות כבר ב-2002? אז הבולדוזרים הפריעו לך?
חוץ מזה - כתוב יפה, חריזה משובחת, לא מאולצת ולא מלוקקת. "שקט" ו"מפרכת" לא קרובים מדי.
ישר כוח!
[ליצירה]
חברים, לא שמנו לב לעיקר.
המוטיב הקבוע בשירת הירושלמי היא העימות בין טובים לרעים, בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים וכו' וכו'. המשותף לכולם הוא שכולם בני אדם.
והנה, בשיר זה אנו עדים לציון דרך משמעותי ביותר בשירתו: המשורר אינו מעמת עוד אדם מול אדם, אלא אדם מול חיה.
אין צורך לנחש למי היתרון המוסרי בעימות זה. גם לקורא שאינו נמנה על חוג המעריצים, הבקיאים בשירתו של ירושלמי, ברור וצפוי כי החלש פוליטית הוא החזק מוסרית.
ובכן, עומדים אנו בפתחו של עידן חשוב, עידן של עליונות החיה על האדם. אשרנו שזכינו. מי יתן ולא ירחק היום ובתיבות הדואר שלנו ינחתו צווי פינוי. משאיות ואוטובוסים יסיעו אותנו למחסומים, ועדרי חיות ישתכנו בחדרים שלנו. אופס! נפלה הפלזמה.לא, הפיל לא אשם. הוא חייב לנער את אוזנו פעם בשעה.
[ליצירה]
"קו חוף של גל קודם שנשטף מי מלח צורבים
ולא ישוב לעד לקדמותו המדוייקת
חרף נצחיות הים", הפסוק הזה שולף ברוב חן את התהליך מהאינטימיות שלו. מאד יפה.
[ליצירה]
ובואו לא נשכח, שאת העבודה המלוכלכת עבור הגרמנים, עשו בדרך כלל המקומיים. הם אפילו לא היו חיילים סובייטיים שפעלו לפי פקודה, אלא אספסוף צמא דם שקפץ על ההזדמנות לטבול ידיים בדם יהודים שלא כבשו שום נחלה.
[ליצירה]
היי שמואל,
עצתי - לעולם אל תמכור את בת שירתך בנזיד חריזה.
חריזה אינה חזות הכל.
פשוט שיר בלי חרוזים פורט על מיתרים אחרים.
ואם עושים את זה כהלכה, זה לא פחות טוב.
בהצלחה עם הקומונה, יישר כוח. נושא חשוב לכולנו, מקיר לקיר.
תגובות