דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] זעקי ארץ אהובה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יודע? אולי דיבר מלה-מלה, או הברה-הברה, בסערת הנפש שהיה בה אחרי המתח העצום בקטע שלפני זה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר לקח אותי. רוצה להיות לילה ולנחם. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, ובעיקר את הרוח: לאחר המחאה, לאחר הזעקות, לאחר ההתמודדות, לאחר הבכי, לאחר ההשלמה - גאוה וראש מורם, של פצוע שאינו מבקש חמלה או עזרה, אלא מציב בפני הפוגע אתגר קטן - להמתין. התוכלו להמתין? לא, הם לא יכלו לעמוד באתגר הקטן. יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? גם חורבן ימית? וחבל קטיף? אם לא - תוסיף בית. אצל זית. [ליצירה]
- [ליצירה] ענבל הזכירה לי את עניין הערך - גם אני חשבתי שב"ערך" הכוונה לכוח: היום, כשכבר אין כוח לאדם, כנראה שאין גם כוח לצעקתו. [ליצירה]
- [ליצירה] השורה האחרונה היא בביאליקית? יפהפה!!! ודורש המשכים: ולעת שחר, לעת אור יעל חרוזנו זה יתרומם כעוף החול וישוב אל השדה ירחף מעל כל בית כל שורה ישק בלי די לה לא יחדל משק כנפיים עד ירד הלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] "אנחנו אוסף טרמפיסטים וכל העולם כולו גשר" זה לא רק סוף מפתיע אלא ראיה פילוסופית יפהפיה. לא פלא שהשיר משך כל כך הרבה תגובות. אוספי טרמפיסטים מטבעם אוהבים להתחבר, ולא רק לטרמפיסטים שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אתה סופר. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. והכותרת. [ליצירה]
תגובות