[ליצירה]
מסכימה עם אסף וגם מבקשת לשכלל, ברשות היוצר (אשמח לשמוע דעתו על ההצעה). התוספות תופענה לאחר הסימן ++:
לא די בהינתקות! ++ דרושה גם התנצלות!!
את מלוא הכיבוש, יש לסיים. ++ אחרי גנים וכדים, ג'נין ושכם.
דרכינו לשלום לא תיפתח עם צאתנו מעזה; ++ שכן אם נסתפק בכך, כל ההתנתקות היא רק פוזה (סליחה על החרוז הבלבוז)
את ההסכמים שחתמנו,
חובתנו לקיים.
++ ולא לחפש "הדדיות",
++ עלינו להסתפק ב"שפיות".
לגבולות ששים ושבע הנשובה? ++ חלילה לנו!
++ מרמת אשכול נגלושה
++ נשובה למחנה יהודה.
הנסיר מְעַלֵי עצמנו נתיבי העקרבים?! ++ מה פתאום?
מאז 48, במעלה העקרבים הסער יהום!! או: איפה זה?
רק יציאה מכל השטחים,
לשני העמים תניב ענג. ++ ואם אין מספיק קראווילות, נזרום בדיצה למגורונים
רק כַךָ חיינו יוסיפו זורמים!
רק כך נהפוך סוף סוף
מכובשים אכזריים וחסרי מצפון
לפליטים החיים בחסדי ה-UN.
[ליצירה]
בטח שזה לא על גוש קטיף, מה פתאום. זה סתם יצירה אקראית על בכיו של מי שנעזב ונעקר ונותר ריק, ריק כל כך ואבוד, וכל כך מתגעגע הביתה, ועל כמיהתו אל הים.
[ליצירה]
א. כתוב יוצא מן הכלל - פשוט, לא מתיימר, אמין ובאותו זמן יצירתי וזורם.
ב. כל הכבוד על האומץ לפתוח.
ג. אחת הבעיות של אנשים כמוך היא שהם צריכים להזכיר לעצמם כל הזמן שהם לא יחידים בבעייתם. פתיחת הלב, אפילו אנונימית, היא צעד ענק בהתמודדות.
תצליח! מחכה לפרק ב'.
תגובות