דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] למי שניחן באוטואנטישמיות, אנטישמיות היא לא מילה גסה בכלל. מי שתופס את חופש הביטוי, השוויון, הדמוקרטיה בצורה חד-סטרית, אפילו לא צריך אוזניות, כי לאוזניים שלו אין פס רחב. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, איך אפשר בלי דגל? מי בכלל יצטרף להפגנה כזו? תמצא משהו, חייב להיות. רדף, תודה על ההסבר. ואני לתומי חשבתי שש"י (מאד אהבתי את הניק) יתן לנו הסבר אקטואלי. למשל, החקלאות והחרושת של גוש קטיף לעומת הבורסה. עוד לא איבדתי את התקוה. ש"י לא מגיב כ"כ מהר, אבל מי מפחד מדרך ארוכה? העיקר שיתנו לי להשתתף במצעד (ואולי להחזיק את הדגל?) [ליצירה]
- [ליצירה] היי, איפה התגובה שלי? הרי כתבתי שאהבתי. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מתפללת אתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר להתעלם מן ההשראה העזה ששירת הירושלמי משרה על משתתפי האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] זעקי ארץ אהובה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] התרוממתי על קצות אצבעותי והאופק התקרב המיאוס התרחק והעצב הגיע אל חוף מבטחים התמקם על מדף והתעצב כקונכיה שאוצרת המית מקומות רחוקים ותוחמת אותם במקום ובזמן עד שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך הרבה ביקורות על מה שיש ואף מילה על מה שאין? אין מהפכה, אין מצעד, אין דגלים, אין רעמים, אין פועלים, אין עוני, אין אורורה. זה פשוט שיר לא גמור!! ועם כל הכבוד, האודם הזה בשורה השניה זה לא מספיק. לכל היותר אפשר לקבל את זה כהבטחה לא ממומשת. וגם חסר כאן הדבר שירד בין הערביים. לא יכול להיות שה"בין" ירד והערביים נשארו שם לבד כל הלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] ההשראה, מה היא עושה... הוא הקריב את חייו לזו שאהב. לה חצב חרוזים מלבו שכאב. מדמו שזב הוא שזר לה שושן אדום כתולע, ישן נושן. הוא חתר בלי ליאות בלילות השחורים הוא נלחם ללא חת ביאוש את חצי לעגם הוא נפנף בלי משים כמו שמנפנפים יתוש. (כזכור, הוא נלחם בכיבוש) לבדו על הצוק הוא הניף את הדגל – אדום ובוער ונלהב לבדו העפיל ועלה לרגל אל כל קברות משיחיו (סטלין ויתר חבריו שאהב). יחיד מול רבים, רוחו לא נפלה הוא נשא את קולו ברמה ועלה קולו על כל קול מקהלה ונישא על רחבי האדמה הוא ידע: יום יבוא, ויבינו הכל את מה שהוא היטיב להבין כבר אתמול האתמול המאוס, הוא לו לא ימחול כנבול העלה הוא ייבול לעתיד מבטו, למחר, לזריחה להמון המריע: הידד! על כפיים ינשאוהו אחיו לשמחה ימליכוהו עליהם באחד. והוא ישפשף את עיניו במבוכה, יחלץ את עצמו מתוך השמיכה ישליך מאחורי גוו כר וכסת יצא חיש קל אל המרפסת ינופף את דגלו האדום בשמחה ויקרא אל העם שעל המדרכה: אחרי למהפכה! [ליצירה]
תגובות