[ליצירה]
מסר חד וקשה, אבל כן ואמיץ. (וגם מסביר את שם המשתמש.)
לא ראיתי פה "ציבור" אלא יותר אוסף של "תינוקות שנשבו", שאולי יכולים לראות בדברים תוכחה ואפילו האשמה, אבל אני שומעת יותר זעקה, תחינה ואפילו פליאה.
[ליצירה]
למה העתיד הזוהר שלך תמיד נוטף דם של עשירים?
עצרת פעם לחשוב מה יקרה כשהקפיטליזם ישוך, והפועלים יגמרו ללעוס את פרוסת הלחם האחרונה שהחרימו מהעשירים?
גם אני נגד ניצול הפועלים, ויודעת שהקפיטליזם לא יכול בלעדיהם, אבל אסור גם לשכוח שלא הפועלים מייצרים את העושר של העולם. הם טובים וחשובים בחלוקתו, אבל אם יכו עד חרם את מעסיקיהם, הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים. בקיצור, גם הפועלים לא יכולים בלי העשירים, שהם שחקנים לא זוטרים במגזר היצרני.
אגב, אתה דווקא מתעקש על חרבות? מה דעתך על שביתה? זה לא מספיק מכסח?
[ליצירה]
מאד אהבתי, ואני לא חסידת החרוז והמשקל.
למרות שהמשקל והחרוז נשמרים כאן לכל האורך הארוך וללא נשימה, אין בהם אילוץ. כל שורה וכל מילה ממש במקומם כאילו היו שם מששת ימי בראשית, ובא שם בדוי והסיר מעליהם את הלוט.
יישר כח. באמת אהבתי.
דיק
תגובות