דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] סתיו משבר האושר והדווי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים התהליך הזה של יצירה - יצירה באתר מעלה לך ביטוי מתוך שיר מפורסם, מן הסוג שנדבק לנו ללשון, שהופך בעצמו לכותרת למשהו שרק אחר כך הופך בעצמו ליצירה. נפעמתי מן היצירה ומן התהליך. [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה אתה שמעודד את המתנחלים כל השנים? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון שגעון. מה שמקורי פה זה שהמטאפורה והמושא שלה התחלפו בתפקידים. או שהם משחקים במחבואים. כי המטאפורה לא פחות ממשית מהמושא והמושא לא פחות מטאפורי מהמטאפורה. כן, זה כבד באוזן, אבל אני ממש רואה אתכם יושבים וסורגים, זה עמודי יסוד וזו כיפה, מלהגים רק כדי ללקט משהו מבין השורות, עד שעולה עמוד השחר באופק שבין שתי כיפות הנשקפות מחלונכם... איך שאתה למדת לסרוג. מורה טובה יש לך. בדרך כלל, מירכוז מבריח אותי. זו הפעם הראשונה שהוא לא השפיע עלי. איילת, יש מספיק כיפות. תסרגי חופה. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור מאד. שתי שניים. לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות. עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל. מה, יש לך רק שתיים כאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה יראה יותר טוב אם נוריד את כל ה"לא נשכח את"? [ליצירה]
- [ליצירה] ידעתי שבסוף יגיע האוכל... [ליצירה]
- [ליצירה] משנה-אקטואליה יוצא לי לקרוא את זה מיד אחרי כריתת הגוש... [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות סליחה - התודה היא כמובן להלך רוח. כל הזכויות על היצירה בין הבתרים שייכות למחבר/ת היצירה . [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימיסט חסר תקנה. אשריך. [ליצירה]
תגובות