[ליצירה]
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
בתכל'ס, אני מחכה להימנון שירושלמי הציע. לדעתי הסקופ הזה מגיע לצורה, המקום המעניק לו הכי הרבה התייחסות. יזדרז ויפרסם לפני שיקדימוהו בספקולציות מסוג:
כל עוד טלי פחימה
עין לזביידי עושיה...
תגובות