דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] זהירות, ירושלמי. מי שפוסל קיבוצים, סופו לסגוד לימניים קיצוניים. [ליצירה]
- [ליצירה] "גן נעול. לא שביל אליו, לא דרך. גן נעול - אדם. האלך לי, או אכה בסלע עד זוב דם?" (רחל) [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי מות. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדוש הם לא יבינו. למרות שהם רוצים. פחות ציפיות, פחות אכזבות. וגם את לא תביני אותם עד שתהיי במקומם. אז תתקזזו. חכו רגע, תנו לזה לשקוע, ואז יצופו הדברים הטובים שגם נמצאים שם. הם אוהבים אותך ולא יכולים בלעדיך. אבל האהבה שלהם לא מזוהה, כי היא עטופה בצורה לא אהובה. וגם את כנ"ל. אבל תביני את זה רק כשתעזבי אותם. סבלנות. ואם זה מנחם, זה כך אצל כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] "שידיך ריקות, ועירך רחוקה, ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה, לאישה בצחוקה, לצמרת גשומת עפעפיים" איזה כף ליוצרים שיכולים לעמוד בשורה שלכם. זה לא השורה, זה לא המעמד, זה המתנה הגדולה הזאת שאלהים מחלק במשורה וביד קמוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] "רעות הצומחת על קרקע קשה וסדוקה על סלע המחלוקת" מזכיר את "כמו גרעין" של רבי נחמן מברסלב: המחלוקת והפילוג הם שבעצם מאפשרים את הצמיחה. כמו גרעין הטמון באדמה, שמושקה ותופח עד שאין לו מקום והוא מוכרח להתפלג לפסיגים, שרק ברווח שביניהם יכול הגבעול לצמוח ולעלות ולבקוע את האדמה שמעליו. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אל דאגה, בארץ הקטנה הזו, אם היא לא קראה אז מישהו קרא ודאג להעביר לה. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל העולם משווע למנהיג. אתה יכול לחשוב על מישהו מתאים יותר ממך? קדימה, הנף הדגל! אל יום כחול שא רגל! רמוס את הניצול עצור את הבלבול האר את עינינו הבטח את עתידנו הצל את פועלינו והשלם את חרוזינו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ככה זה, מאד קשה לעמוד בפיתויים שמציג לפנינו המשורר נשוא שיר זה. ואיזהו גיבור? המשורר עצמו, שאינו מתפתה להגיב... [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. והכותרת. [ליצירה]
תגובות