[ליצירה]
רעיון שגעון.
מה שמקורי פה זה שהמטאפורה והמושא שלה התחלפו בתפקידים. או שהם משחקים במחבואים. כי המטאפורה לא פחות ממשית מהמושא והמושא לא פחות מטאפורי מהמטאפורה. כן, זה כבד באוזן, אבל אני ממש רואה אתכם יושבים וסורגים, זה עמודי יסוד וזו כיפה, מלהגים רק כדי ללקט משהו מבין השורות, עד שעולה עמוד השחר באופק שבין שתי כיפות הנשקפות מחלונכם...
איך שאתה למדת לסרוג. מורה טובה יש לך.
בדרך כלל, מירכוז מבריח אותי. זו הפעם הראשונה שהוא לא השפיע עלי.
איילת, יש מספיק כיפות. תסרגי חופה.
[ליצירה]
נפלא. מתאר מה מרגישים כשקוראים/הוגים/נושמים רחל. ההסבר בסוף אכן מועיל, אבל גם בלעדיו מורגשת הנימה הסאטירית. לא קראתי את הנוסח המקורי, בטח גם הוא טוב.
[ליצירה]
מארי, מסכימה עם כל מילה. קראתי את לוק וגם את ישעיהו ברלין, על שתי חירויות או איך שזה נקרא - מאמר חשוב ביותר לעצם הגדרת החירות ולאיך קל להגיע לאבסורדים אימתניים.
בינתיים לא מצאתי חירות אמיתית יותר מזו של מי שמשעבד את לבו לתורה. הלוואי שאמצא את הדרך הנכונה לעשות זאת.
תגובות