[ליצירה]
תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה.
[ליצירה]
זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני....
הבית: מסיר את המנעול
יוצא למקום ההוא
בלב זכרונות
בו לא ביקרתי,
כאלבום חתום
שלא פתחתי,
אותו הריח
נותר
יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!!
[ליצירה]
א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד.
ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור...
[ליצירה]
דב- מה קרה? למה זנחת את הכיסוי? את השיר הזה, צריך לקרוא כמה פעמים, כך עשיתי ולעניות דעתי כדאי להוריד את השורה השניה- "וידידו", זו נראית, בעיני, מילה לא קשורה להרגשה של השיר, מילה שקצת הופכת את השורות-זו שלפניה וזו שאחריה לילדותיות, במקום לדרמטיות ומלאות משמעות...
תחשוב על זה,
איה :)
תגובות