ארמון שהרסוהו גלים
ביום קיץ נסתר
עלי געש החופים,
מתוך גאוות מצולות
שגבה ליבם, הילכו בגדולות
עדי שפת החולות.
ארמון שהרסוהו גלים
שנבנה מחול נודד
והוא נחרב עדי אובד,
בכה הילד שאותו בנה
וקדרה עליו עננה,
וההד בנהי ענה
כאילו חרב עולמו
ואין מי שינחמו.
ארמון שהרסוהו גלים
ארמון שמולא בדלאים
הפך עי חורבות
ועיני הילד עצובות,
הוא קם ממקומו
חזר מבויש לתחומו,
ואין איש יודע שמו
הוא עוד יבנה ארמון של זהב
במקום זה שנחרב.
אביב 2004
תגובות