אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?!
עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?!
כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי....
די יו מיס מי?
[ליצירה]
רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר.
ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק.
[ליצירה]
זה יפה כל כך! יש כמה טעויות כתיב (למשל- עת שאנום עם המוות ולא- את, וכן ופניה ופניו... ואין בם צבע- ולא בן...)
הכתיבה יפה, מרתקת, מושכת. אולי הייתי טיפה מקצרת ומאידך- כנראה שהיה זה מסע ארוך ובהתאם גם יצירה זו...
[ליצירה]
באמת מקסים.
האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה.
יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל.
נהניתי.
שנה טובה!!!
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
תגובות