אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב
[ליצירה]
תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה.
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'"
השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף...
[ליצירה]
איזה כיף, עוד אחד!!!
אותה שמש שזרחה בשמיך,
אותן דמעות שניקדו את ימיך
ואתו שיר המתנגן, חרישית, בליבך
הם שייבשו את ביצת געגועיך
ויחיו,
את ימת אהבתך.
תגובות