מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב קצת שונה מיצירותיך הקודמות (התפתחות לטובה), התמימות שלך.... ומי ייתן ותישאר עימך! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- יקירי, לא הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] שינוי מבורך, זה מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב... זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב... כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפה ביותר, עדינה ומרגשת, נוקבת ומלטפת-מקסים. אינני בטוחה שאפשר לכתוב/להגיד" "הלעד" והייתי מציעה לבדוק זאת ואולי לשנות ל"האם לעד"... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מפחיד לפעמים אבל גם קצת מדהים, לא? תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה יפה, כ"כ יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] היפ- תודה. שמחה, כתמיד לקרוא תגובותיך... שבוע טוב, איה :) [ליצירה]
תגובות