מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ביותר!!! קליל, עליז וזורם. מקסים ועונה על הגדרת- שירת ילדים במיטבה ותומה. דומה קצת ל"והילד הזה הוא אני", בסגנון. אביבוש, יש לעשות הגהה, למשל- ממשמש ולא משמש (או שכן?!) וכן בבית הראשונה, נראה, כי הנקודה אינה במקומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, שונה מאיך שהתייחסת לעניין עד כה. מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, נוקב, כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן." [ליצירה]
- [ליצירה] איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב... זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב... כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את החזרה של השורה האחרונה, היא במקומה. השיר פשוט, המשמעות מובנת, החריזה זורמת. יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק [ליצירה]
- [ליצירה] אוי- שי, שי! איזה יופי! אל תפסיק!!! ככה אנחנו אוהבים אותך, יותר רך, מלטף, מחובר, מרגיש. הנאה צרופה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט!!! [ליצירה]
תגובות