מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
[ליצירה]
חמוד ביותר!
שי, איזה מהפך עברת, איזו דרך ארוכה מהימים של מרקסינוס ומקבילו- שי, להיום!
השתבחת ועם הזמן אתה רק הולך ומשתבח, וכמוך- יצירותיך! אני מתענגת!!!
[ליצירה]
פחות התחברתי,
הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע.
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב, אתה כותב מצויין, קנית אותי. איזה עושר של דימויים, איזה דיוק בתיאורים, איך אתה מעביר- ריחות, צבעים, רגשות, מחשבות...
ואותה תוגה שנשארת כשמסיימים לקרוא אחת מהיצירות הנפלאות האלה.....
[ליצירה]
הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן.
לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי.
אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה.
[ליצירה]
ואני לא הרגשתי במתח כלל, הניגודיות, כביכול, הוצגה ביצירה זו בצורה נעימה, פשוטה, כאילו השילוב קיים, ברור זורם ולא מתנגש.
מקסים, חייכתי, נהניתי, חשבתי. ולפעמים זה כל מה שיצירה צריכה לעורר....
תגובות