מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זו יצירה נהדרת בעיני. אבל- הסוף קצת מחליש אותה, במקום לתת את הטון הסופי, העוצמתי, הוא נתן לי הרגשה הפוכה-וחבל! [ליצירה]
- [ליצירה] התוכן מעניין ומעורער מחשבה. מבחינת שירה- הבית הראשון עומד כשיר בעיני, הוא כתוב יפה וטוב! הבתים שאח"כ כתובים בצורה יותר ילדותית ופחות טובה בעיני, על אף תוכנם החשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לא הרגשתי במתח כלל, הניגודיות, כביכול, הוצגה ביצירה זו בצורה נעימה, פשוטה, כאילו השילוב קיים, ברור זורם ולא מתנגש. מקסים, חייכתי, נהניתי, חשבתי. ולפעמים זה כל מה שיצירה צריכה לעורר.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית האחרון- הוא יכול להיות יצירה בפני עצמו, עם קצת עיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק. אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה..... שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?! רק טוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה נפלא!!! מדוייק ויפה. רק רעש עקבייך- מחריד ולא מחרידים, או רעש עקבייך המחרידים.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, אממממ, וואו, זה מקסים, או שזו לא המילה הנכונה, זה, זה - כ"כ טוב, אה כן, הנה - מצאתי: משובח!!! ומשכר :) ולעניות דעתי, הרצף, הוא השלד של היצירה הזו, בלעדיו- זה לא אותו הבקבוק... [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן שורות ראויות לציטוט, התוכן והצורה בכלליות- קצת חוזרים על עצמם... [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת טוב... :) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי את המבנה וגם לא את הניגוד בבית האחרון, שנפתח ב-אך.... יש ניסוחים יפים וניכר שהשיר נכתב ממקום של רגש , ערגה, אולי איזה געגוע, אולי אכזבה... דרוש ליטוש ומיקוד, לעניות דעתי. [ליצירה]
תגובות