מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה, זו תגובה שאף פעם לא קיבלתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) ושי- אני אחשוב על זה. עם זאת, דווקא ערבוב הזמנים מבטא, בעיני, את האנרכיה, את הכאוס, את הסירוב, את המרד.... אבל אני אשקול זאת שוב, וגם אתה, נסה לראות זאת לרגע באור זה.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! גם האופן החזותי, גם הטקסט, גם השימוש בצבעים, האפשרות לקרוא כשורות, או לפי הטורים- מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד. ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור... [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה.... אבל לא הבנתי את השורה האחרונה והקשרה... [ליצירה]
- [ליצירה] אביב ביטא זאת כ"כ יפה, מצטרפת בחום, זה כתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה איתך הפעם- צחית, אני חושבת שזה יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לא הרגשתי במתח כלל, הניגודיות, כביכול, הוצגה ביצירה זו בצורה נעימה, פשוטה, כאילו השילוב קיים, ברור זורם ולא מתנגש. מקסים, חייכתי, נהניתי, חשבתי. ולפעמים זה כל מה שיצירה צריכה לעורר.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה מצויין! כדאי לבדוק למה מופיעות המילים באנגלית (בעיית עריכה-?!). אגב- אל תגרר להתנצחויות מיותרות מעל דפי האתר והתגובות, חבל................ איט איז נוט שייך :) [ליצירה]
תגובות