מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] מזכירה לך אהבה, וגם: משוואה מרובת נעלמים, קשה לפיענוח כמו אגוז קשה פיצוח, דורש יגיעה תוך חיפוש אחרי פיתרון. ואתה- נעלמת כאחד המשתנים כשאני השתניתי, כאחד הנעלמים ונשארנו נטולי תשובה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, מרגש וכתוב נפלא. לא ברור לי למה המסך יצא רחב ולמה כתיבת השיר התחילה בשורה כ"כ נמוכה.... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ורעיון נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] ליטל- זה חסר, לא מספיק בנוי... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר להבין, להזדהות, להרגיש, להסחף, להתמלא ולאהוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר. ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם, היפ-נוטי, לך במיוחד , על התגובה הרגישה והמעודדת, רק שמחה :) שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, תודה למצלול על שחידש לי... שנה טובה ומבורכת לכל יוצרי צורה ולכל בית ישראל. איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
תגובות