מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני נפעמת, אין לי מילים! מקסים, כ"כ נוגה ועדין. ניגון רגיש עולה מיצירה קסומה זו... אני מקווה שנסיבות כתיבתה לא היו מדי מצערות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל משפטים כאלה קיימת הקטגוריה הזו. כמה עושר בכ"כ מעט מילים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה טוב שלא הצלחת להזדהות.... תודה על התגובות וחג שמח! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] משפטים כאלה מחזקים את חיבתי לקטגוריית המשפט האחד... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הייתי מורידה את הפסקה השניה.... חוצמיזה- רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) ושי- אני אחשוב על זה. עם זאת, דווקא ערבוב הזמנים מבטא, בעיני, את האנרכיה, את הכאוס, את הסירוב, את המרד.... אבל אני אשקול זאת שוב, וגם אתה, נסה לראות זאת לרגע באור זה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא ראיתי ביצירה זו תיאור סיטואציה, לא מוסווית בשיר, התוכן ברור, מובן ומעורר הזדהות, אני פחות רואה זאת כשיר. יש ליורש העצר שם? [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- כיף שאתה מקבל את הצעותיי, המחמאות מגיעות לך! רק שתדע שביצירה לא נעשה כל שינוי, אם התכוונת לערוך- זה לא קרה. אבל- היה נעים לקרוא אותה שוב... :) [ליצירה]
- [ליצירה] י- זה שוב הצד השני שלך שבא לידי ביטוי בימים האחרונים. איזה יופי!!! טוב, אתה יודע שזה הצד שאני יותר אוהבת... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים. האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה. יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל. נהניתי. שנה טובה!!! [ליצירה]
תגובות