בני בקע כניצן
באשמורת יום שמש
בעצם החורף
ואני עימו
ואימו
וכשזעק לא בכאב
זעקת התמימות
והיין נוגב מגופו
פקח עיניו
והיה לנביא
ואני אחזתיו בידי
והייתי לשליחו
[ליצירה]
משהו של י. אורלנד
הנה כתבתי דברי על ספר
לו ישרף עתה ולו יהי אפר
כי מה יתרון ומה תוחלת יש בגויל
אם הכותב אותו הוא בער ואויל
שנתפתה להאמין כי יש דבר
המאריך ימים יותר מן העפר.
(י אורלנד - עיר האובות, שירים מארץ עוץ )
תגובות