אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
חמוווווד
חמוד, אבל בינינו...
לא השדכנית היא הפורשת את כל היריעה הזו (בינינו, שדכניות לא יודעות כל כך הרבה פרטים, בטח שלא איזה תכניות המועמדת אוהבת לראות בטלויזיה)
ואם אתה רוצה לפרק את הכסא-לאיש-אחד שבנית לעצמך, תצטרך לפרק מוצר נגרות נוסף שבנית בלי משים: מגרות.
[ליצירה]
עוף יקר, הסנגוריה שלך לא במקומה
לשאלתך איפה הצד השני? הצד השני הוא אותו ערבי שחי גם הוא אולי על איזה גבעה, גם אם לא היו לו ממש נעורים מלבבים.
הינה ערבי ב9 בערב, כשחוזר עם משאית הזבל שלו בתלפיות לכיוון בית לחם או משהו דומה, לא חושבת שמישהו רצה לקרוא למאבטח וכ'. זה היה פשוט הנה ערבי מסוג הריקוד שנרקד שם אחר כך, שבמהלכו הניפו הרוקדים סכינים אל על (בשיר בר יוחאי) ואיש לא מחה.
לא דמגוגיה, רק הרהורים רבים שנולדו לי שם.
[ליצירה]
תוהה, האם גילוי מוקדם היה מוריד מערך היצירה?
כוונתי לגילוי לקוראים, שמדובר בכלבך האהוב ולא בחבר בשר ודם.
האם יש כאן פחד לאבד את הקורא שאולי יגיד, אה.. כלב?
תגובות