נמלה הולכת בארגז החול,

פתאום היא רואה

צל גדול.

"אוי זה שוב איש

כדאי לי לברוח חיש"

 

הושיט אז ילד כף גדולה

הרים ערמת  חול

ובראשה נמלה

"אבא –

נמלה ענקית ממש "

הוא צעק בקול  נרגש,

 

"על מה הוא מדבר?.."

חשבה הנמלה,

.."אני גדולה?

אני ענקית?

מעניין מה הוא היה אומר על זיקית!!"

 

"ניתן לה ללכת" יעצתי לילד

"זו סתם נמלה – אחת ממיליונים בחלד"…

"אבל כלכך חמודה"

אמר הפאפוס

והדביק נשיקה לקטנה,  ללא היסוס!

 

על החול הוא הניח אותה בזהירות

הנמלה נתנה בו מבט

ונפרדה במהירות…

אך מאז חזרה לביתה

מאז ועד עתה…

היא מספרת מחדש כל יום

איך עם בני האדם

עשתה היא

לבדה

שלום.