[ליצירה]
נטע -
את כבר יודעת מה אני חושבת.
ואת מסוגלת.
ומצליחה.
אף אחד לא מצליח תמיד.
אוהבת אותך.
[ליצירה]
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
[ליצירה]
הייי...
דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...]
חחחחחחחחחחחח
באמת.
כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים:
בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון.
בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'...
כי, גברת, את מסוגלת...
[רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..]
ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...]
הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...]
רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:)
תודה.
[ליצירה]
איזה כיף
שלא מצאתי את עצמי בשום קטגוריה פה במונלוג החביב והמשעשע הזה... אי לכך, ישנו צורך דחוף להרחיב את ההגדרות וההכללות :) בכל אופן, חייכתי... :)
נטע
[ליצירה]
ובכל זאת
שימי לב, שאת עשית את ההקשר בין המעשה הזה לבין השברי הליכה, הפכת אותם ל"גמול" בעקבות המעשה, וזה בכלל לא בטוח שזה "גמול", אלא תוצאה של כל מיני דברים (פיזיים בעיקר, אני מניחה), אני מבינה את ההרגשה טוב, אבל לא נראה לי שזה נכון לחיות את החיים בעולם הזה, כשאתה עורך חישובים של מעשיו של הקב"ה- "עשיתי ככה- קבלתי ככה", כי לא מחשבותי- מחשבותכים. וכמובן, מאת ה' הייתה זו- היא נפלאת בעיננו... נקודה למחשבה.
וכמובן,- השיר כתוב יפה מאד.. זה לא סותר.
חג שמח!!
נטע
[ליצירה]
[ליצירה]
מקסים,
מזכיר לי מאד סרט שחברות שלי עשו במגמת תקשורת בשמינית, קראו לו "מחכים למשיח".
בכל אופן, אהבתי