[ליצירה]
נטע -
את כבר יודעת מה אני חושבת.
ואת מסוגלת.
ומצליחה.
אף אחד לא מצליח תמיד.
אוהבת אותך.
[ליצירה]
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
[ליצירה]
הייי...
דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...]
חחחחחחחחחחחח
באמת.
כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים:
בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון.
בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'...
כי, גברת, את מסוגלת...
[רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..]
ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...]
הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...]
רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:)
תודה.
[ליצירה]
תמיד ידעתי ש...
את מציירת יפה. אבל לא ככה....
לא צריך מילים גדולות, והערות בנוסח "הצללה" ו"עומק".
אני נהנתי להסתכל, מהפשטות והעדינות...
ושוב, איזה כיף לי...
עוד....
נטע
[ליצירה]
מוכר
התקופה של אחרי החתונה, היא הכי קשה לחברות (הם יסתגרו בבועה שלהם..), אבל אח"כ זה אפילו יותר כיף בשלוש- יוצרים משהו בוגר יותר, אמיתי יותר לפעמים, מערכת יחסים שונה ומיוחדת... זה יהיה שונה, אין ספק. אבל מקסים בפני עצמו. צריך לתת לזמן לעשות את שלו, והוא יעשה רק טוב. בעז"ה.
[ליצירה]
אני הראשונה שמגיבה?
ואו...
התאור כ"כ יפה, מדוייק, נוקב... והשאלה היא אם חייו של הגבור היקר שלנו אינם פחות גרועים (כביכול) משלה, אם לא יותר...
מאד מאד אהבתי.