אין דבר יותר עצוב
ממשורר זקן
עת הוא יושב עם חבר מרעיו
מעלה זכרונות באוב
על יופי עלומיו ומילותיו
אך הקמטים עצמם מקומטים
עיניו כבויות
וחריצי מחשבה
של לילות צעירים
גוועים כמו נר זכרון.
עצוב לשמוע משורר זקן
עצוב לדעת כי הכול
ייתם.
מאיר פרידמן
-
נא להדק חגורות, להדליק ג'וינט, להחזיק ביד כוסית של קילקיני ואנחנו מוכנים למסע
בתודה מראש
מאיר.
לקט יצירות
- שיר לקראת סיום
- החזון של יוהאנה(תרגום לזכרה של דליה רביקוביץ´)/בוב דילן
- האיש שלא ידע יותר מידי
- לבובי/ ג'ון דנבר
- אני ולוציפר
קשור אלי
- [ליצירה] היי! שנהיה צעירים לנצח... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] המשורר הזקן מזכיר לי את הצלמים היפים ההם של זקנים צוחקים על העולם. אולי מנוגד לשיר אבך זה מה שמשעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. מבוסס על סיפור אמיתי בו האזנתי מהצד לאיזה משורר.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הלל ארצי ידידי(אם אתה מוכן לקבל ידידות זו) השיר שכתבתי אינו מתייחס לסוביקט עצמו, דהיינו למשורר אלא על זקנתו ועל חוסר הרעננות והמרידה,כפי שמרלון ברנדו באחד הסרטים התבטא, "למרוד במה שיש"(לשאלה במה אתה מורד? באנגלית זה נשמע יותר טוב) יש גיל בו מקבלים הכול בהשלמה, אולם זוהי איננה חובתו של המשורר. אף אחד לא יודע מדוע ביאליק הפסיק לכתוב, או למה סלנג'ר מתבודד? רומן גארי הוכיח שגם בזקנתו הוא יודע לבעוט ולמרוד(רבים יחלקו עלי שכן המוטיבים שלו חוזרים בכמעט כל יצירה)ויצא בשם אמיל אז'אר. לא הייתי עדין בגיל הזקנה כך שאיני יכול לחוות דיעה על מקום שלא הייתי בו וניצבת בפניה הדוגמא החיה של אבות ישורון ויהודה עמיחי שכתבו אף בזקנתם. את אותו משורר ששמעתי בתמול שלשום(בית קפה בירושלים)משוחח עם מרעיו על אלתרמן, פן ועוד..גרם לי להעלות את התהיה הזאת. כמובן שאיני עושה הכללה וכל משורר ומשורר לגופו, אולם שים לב ששירי איננו פסימי ואינו מעלה ביקורת אלא בעקיפין מעודד את אותו משורר זקן שמילותיו עדיו במותני ליצור, לכתוב,לחדש לנו ועוד. אולם אם הוא אינו עושה כן, אזי אין לי מה לומר, לכתוב ולהוסיף מלבד "...עצוב לשמוע משורר זקן עצוב לדעת כי הכול ייתם." שלך בכבוד ובהערכה לגילך ובעיקר לכתיבתך מאיר פרידמן. נ.ב ייחוד זקנתו של המשורר בפני אחרים שבכך שהוא הרי נסיך המילים והוא יכול ליצור עולמות נוספים, ובזה רמזתי בשורות : "מעלה זכרונות באוב על יופי עלומיו ומילותיו"( לא ניכנס להגדרה ולדיו מהו היופי, נותיר זאת למאה ה19 ולתנועה האסטיקנית)ואם הינך משורר(ואני איני מגדיר עצמי משורר ולא נותן רשות לאחרים לעשות זאת) אזי בוודאי זכורים לך לילות הכתיבה, לילות ההיסחפות בו הניר מסמיק מלובנו אל מול העט החורטת עליו ועדין עם השנים, הצרות, התקוות, השמחות ושוב הצרות, גוועים אותם לילות שיכרות של כתיבה(זוהי דעתי בכל מקרה ואין חובה לקבלה) הזיקנה האחרת(ושוב לא חוויתי אותה) נראית בעיני הצרות והצעירות כזיקנה חסרת הירואיקה נפשית(וכן תורך לומר...מי צריך הירואיקה נפשית?) אכן יש דברים רבים עצובים,פסמיסטים יגידו שיש יותר מידי אולם אדם שמסוגל לברוח מהעולם ההווה אל הרוחניות ושם ליצור הרי כשהוא מאבד את היכולת הזאת זה העצב הגדול. כחניך החשיבה הפוסטמודרנית לגבי " מות המחבר" הרי שזכותך וחובתך לתת את פרשנותך ולומר שלא מצאת שום דבר בשיר. אני מכבד אותך על כך ומעריך אותך שהתייחסת ליצירה עצמה ולא כפי שרבים עושים ומתייחסים רק לביוגרפיה של הכותב. וכחניך מודרני(אין פה תרתי דסתרי אלא " הא בהא תליא")של אוסקר ווילד, הרי אני מבין שיצירה זו לא מצאה חן בעיניך(אין טוב או רע יש מוצא חן ולא מוצא חן- ווילד) ושוב אני מכבד אותך על כך. כפי שראית מתגובתי הקדשתי מחשבה ורצינות לתגובתך, ורק האל יודע למה...ייתכן כי שתיתי יותר מידי. מי ייתן ורק שמחה תמצא עת יושב אתה עם חבר מרעיך ומראה להם דברים חדשים, עולמות כתובים. לגבי... אני בספק, אולם נותר לי רק להמתין ולהגיע לגיל המתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] השגות מפאת כבודה של הזיקנה אני מגיב .... מה ייחוד זיקנתו של המשורר על פני זיקנתם של אחרים ? זאת לא מצאתי ממש בשיר. מעבר לכך, האמן לי יש דברים רבים שהם עצובים יותר מהזיקנה. ומשורר זקן היושב עם חבריו- זהו דווקא דבר משמח. חומר למחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקריאה איכותית. באמת שיר טוב. אהבתי את ההפלגה שלך ללילות הארוכים. יודע להשתמש במילים, במילים הנכונות, ולא נופל בשום מקום. (שזה קצת נדיר פה). [ליצירה]
- [ליצירה] משניה לשניה מקריאה לקריאה אני מחבב ואוהב את השירים שלך..זה מתחיל להיראות כהתמכרות או איזו הנאה חושנית מוזרה לקרוא אותך... כנראה גילית את הפשטות והסוד הנפלא של הכתיבה..אין צורך במטאפורות מפוצצות..חרוז לא חייב להיות מושלם בכדי לספק אורגמה רגעית להדס בתגובותיה..צריך מעין אמת קטנה, מעין כנות שובבה,וריתמוס של היסחפות.. את זה מצאתי בשיר שלך ובדברים אחרים שכתבת. וכפי שאתה כבר יודע אני לא נוהג להתחנף ואם יש לי ביקורת(או סתם קטילה.."בעיני המתבונן") אני כותב אותה.. אז בכדי שלא תטעה ותחשוב שהתחנפתי אלייך..השיר הוא נפלא עד שתכתוב דבר אחר..ואז נראה.. שלך בהערכה מאיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דו פרצופיות אהלן מאיר, אני מבקש ממך לכתוב את התגובות מבלי לפגוע אישית ביוצרים. יש גבול בין ביקורת לגיטימית לבין ביקורת פוגענית ואישית. כפי שכתבתי לך כבר, מאוד הייתי רוצה שלא להתערב כעורך ולא למחוק שום דבר, אך לפעמים אין ברירה. אני מעריך שאתה מבין שכתיבה וירטואלית שנשלחת מתחת ידך פוגעת בסופה של דרך באנשים חיים בצד השני. אני מקווה שאנו רואים עין בעין כמה זה לא לעניין. כל טוב מנחם ( מתוך הודעה אישית שקיבלתי). כעת..האם תרים את הכפפה ותפרסם את מה שכתבתי בכדי לראות האם יש שם שקר או לאו? (אביתר...פרסום ולא משנה איזה..הוא תמיד טוב בכדי שישימו לב ליצירה שלך..) מענין תוך כמה זמן זה ימחק? [ליצירה]
- [ליצירה] נו..מה אתה מצפה? זה לא נעים לראות יוצר שבור אבל גם לא נעים לרקוד על גופה של יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עוד יום אחד אשוב תמי...מישהו צריך להציב מראה לפשיסטים פה..כפי שנאמר..." היה ובהחלט תהיה" [ליצירה]
- [ליצירה] אני שבכנ"יק גאה.... (אם רק היו מגייסים אותי ולא הייתי מפסיד לרביב..) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי את המשחק הצורני. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק הוא רק נעצר שם, המתקפה המשיכה ב42 ורק בסטאלינגראד החלה המפלה ולא בזכות גאונותו של סטאלין אלא יותר בשל כשלונו של הרב"ט. [ליצירה]
- [ליצירה] אוואנגרד [ליצירה]
- [ליצירה] יכולת להעמיק..כמו לדוגמא מי המשוררת שהוציאה את זלדה מהאלמוניות שלה??? לפותרים נכונה מובטח תיק וחולצה. [ליצירה]
תגובות