אתם פוסעים בסמטאות
כמו צללים
כמו עיניים.
פיסותיכם משתקפות בי.
שברי מילותיכם.
נזהרת לא להפצע -
מילים חדות וכואבות.
מצרפת אותן,
אחת-אחת,
ומשתדלת להשלים.
עשרים שנה חיכינו.
עוד מעט
ותהיו אחד.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גמני לאהוב גמני מסרישי על מי נכתב השיר שאני לאהוב. :Q :) [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך לא בטוחה שהבנתי, אבל קראתי מתוך הפרשנות שהחתלתול נתן לזה (תודה על ההפניה). מתוך זה, אין לי ברירה אלא להזדהות. נעים להכיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב [ליצירה]
- [ליצירה] :] תודה לכל האוהבים:))) תגידו, הדברים שאני כותבת נהיו ממש לא מובנים בזמן האחרון? [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן לא מובן. אני לא רוצה הסבר, רק לדבר אחד, ואולי בעזרתו אפענח את שאר השיר: מי נמעני השיר? אל מי את פונה? <ואם זה סוד כמוס אפשר במסרישי> יאיר, שגם כותב לא מובן בזמן האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יאיר:] קודם כל, מסרישי בדרך. שאלתי כי חשוב לי לדעת אם כן. אם אני לא אדע - איך אני אוכל לשפר את המצב? :] אז שוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר. הרבה יותר מדי מוכר. רק שאצלי סבתא שלי אפילו לא זיהתה אותי לקראת הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) (מדהים כמה אנשים מסתובבים פה בשעה כזאת בלילה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. זה בכלל לא פועל ככה. אנשים מזהים את זה כשמתרחקים כדי לא לחנוק. ואולי אני סתם תמימה? לא יודעת. מעדיפה להאמין בזה ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה ביותר. כל הדברים יחד מתגלמים באדם אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! (נכון שבשירים מנוקדים יש משהו מהפנט?) פשוט יפהפה. והבית על החושך והאור... נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, זה בא כתגובה על התגובה שלי ל"שלכת" של YAM? או סתם במקרה? כי גם יותר מדי כיסויים זה לא טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו נדוש, אבל גם אני יכולה רק לומר שזה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. עכשיו קראתי את זה שוב, והבנתי את השיר מזווית קצת אחרת. אני חושבת שבעצם אנחנו מדברות על אותו הדבר. אני חושבת שאלו שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם: הכתיבה והגילוי. מאיך שהבנתי את השיר בהתחלה, חשבתי שהכוונה היא שהמשמעות מתגלה לכותבת רק *אחרי* הכתיבה, בקריאה חוזרת. אבל בעצם זה בא יחד - תוך כדי כתיבת המילים בוחנים את הדברים וככה מגלים מה בעצם יש שם, כך שבסופו של דבר המילים הן רק המסגרת למה שחשבתי תוך כדי הכתיבה. אז בעצם כל ההבדל הוא ביחס למילה "עט". האם מדובר בתהליך הכתיבה שעוזר לחשוף את המחשבות, או שדווקא כתיבת המילים שחושפת - שעם זה אני לא מסכימה. מקווה שמישהו יבין משהו מכל זה, כי זה נורא מבולבל. [ליצירה]
תגובות