הרוח לקחה אותי.
רוח יודעת לקחת בזמן.
הבועה שהייתי נסחפה,
צבעונית ויפה,
הרחק מהכאב שהייתם לי.
נזהרת מקוצים.
נזהרת מהקרקע.
נזהרת לא לנשום
יותר מדי אוויר.
אל תאיצו בי.
אני מתחילה למצוא את הבית.
משהו עומד להתעורר.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן, אבל הוא כתב את זה בסוגריים. או במילים אחרות - זה לא אשמתי שכתבת את זה יחד איתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. איזה כיף זה כשאף אחד לא מבין אותך. |זועף| המטבעות הם בכלל לא מה שהקוף באמת רוצה. הוא בסך הכל רוצה לפתוח את דלת הכלוב ולברוח לו אל הג'ונגל, להתנדנד ולהתפרע על הענפים הכי גבוהים. אבל מנהלי גן החיות מבלבלים אותו, אז גם מטבעות זה משהו. לפחות שיהיו נוצצים כמו שצריך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה "העצבים החשופים מסבים לי כאב עם כל משב רוח". ממש ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד. אתה בהחלט יודע איך לתפוס את אור הזרקורים... שיהיה לך בהצלחה פה, ותמשיך להיות כזה משעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..." אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. בנית כאן יופי של מתח. [ליצירה]
- [ליצירה] לאאאאאאא! גשם זה טוב! אל תלך! נו טוב, אני אהנה ממנו בעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה?? פתחיה - מי בכלל נותן לך את הזכות להחליט לאחרים איזה שם ראוי ואיזה לא?? [ליצירה]
- [ליצירה] :) רצית צומי? קיבלת! ממטומטמת אחת ששוטטה לה בצורה בין השעות הקטנות של הלילה בהן גמרת לכתוב את יצירתך לבין השעות המוקדמות של הבוקר בהן אתה עומד בשעה זו על רגליך, והחליטה להגיב לך. יום נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] "רק דבר אחד אל תשאל, אל תאמר לי אותך לשכוח - כי את זאת, אהובי, לא אוכל. בשביל זה לא יהיה לי כוח." ("מוח...") הזכיר לי... [ליצירה]
תגובות