את קוראת לי מבולגן
וזורקת לעברי משהו לא ברור.
אני סופג.
את אומרת שמאז שעשית לעצמך
סדר בחיים ובארון
אני מריח מנפטלין אך מרוט לגמרי
ואני שותק.
זהו.
נגמרו המילים.
נשארתי לבדי בחדר
אוסף את הנוצות הפזורות.
סיטואציות, הא?
ואני שואלת- איפה הציטוט, לא נורא, גם דבריה בגוף שלישי מתקבלים....
האם היא פיקציה או שהיא קבועה'מתחלפת אך אמיתית?
חוצמיזה, ליצירתך, גופא, - כפלי המשמעויות בליווי המרווחים השונים- ולא בכדי, פשוט יפה...
[ליצירה]
סיטואציות, הא?
ואני שואלת- איפה הציטוט, לא נורא, גם דבריה בגוף שלישי מתקבלים....
האם היא פיקציה או שהיא קבועה'מתחלפת אך אמיתית?
חוצמיזה, ליצירתך, גופא, - כפלי המשמעויות בליווי המרווחים השונים- ולא בכדי, פשוט יפה...
[ליצירה]
יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם.
אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה.
מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב).
יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה).
אשמח להמשך...
[ליצירה]
ילדה,
1.מה יש נקודה אחרי המילה "עתה" בסוף?
2. המעבר מ"אהובינו" (שורה שמינית מהסוף) ל"אהובך" (לוש שורות אחר כך).. לא ברור.
אני הייתימסיים את השיר אחרי המילה "חזרה" (שורה תשיעית מהסוף).
שיר חזק.
תגובות