את קוראת לי מבולגן
וזורקת לעברי משהו לא ברור.
אני סופג.
את אומרת שמאז שעשית לעצמך
סדר בחיים ובארון
אני מריח מנפטלין אך מרוט לגמרי
ואני שותק.
זהו.
נגמרו המילים.
נשארתי לבדי בחדר
אוסף את הנוצות הפזורות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יפה... אני לא בטוחה שהבנתי, אבל הבטחתי להשתדל... מצאו חן בעיני שתי השורות האחרונות [ליצירה]
- [ליצירה] סיטואציות, הא? ואני שואלת- איפה הציטוט, לא נורא, גם דבריה בגוף שלישי מתקבלים.... האם היא פיקציה או שהיא קבועה'מתחלפת אך אמיתית? חוצמיזה, ליצירתך, גופא, - כפלי המשמעויות בליווי המרווחים השונים- ולא בכדי, פשוט יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הפירגון.... [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי ממש לקרוא. התמונה מתאימה. קורי העכביש- כמוטיב חוזר. אך לא מיותר. שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] איה איה, זה נפלא אבל אבל אבל אבל אבל אבל את חייבת להרפות. תרפי איה! תרפי. [ליצירה]
- [ליצירה] או מחנות פליטים! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משנה את המילה "אבל" במילה "אז". קצר ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבנת? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובה. הנה, מנעת עוד אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך צחיתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר: הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)". יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר. מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה. ועכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] שמח לבשר על חזרתי לשפיות. אבל רק באופן זמני. תודה לתומכים ולתומכות. [ליצירה]
תגובות