כמות נצחנו את היטלר,
כך גם אימפריאליזם ינוצח.
עם אודם דגלים,
בראש תורן,
נצא אל הקרב.
נצעד ברחובות;
נחצה שדות שתי - וערב.
אל פסגות - הרים נעפיל.
נבנה עולם חדש;
עולם ללא - עוני.
נגיע,
אל עתיד מזהיר!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- בהתנוסס נסי המהפכה מעל בירות העולם
- השיבולים - נגוהתם הזהיבה
- רעמי העתיד, עוד יתרָעֳמה!
- ניצחון על תלוליות הדנייפר
- לשכת-תעסוקת-פרך
קשור אלי
- [ליצירה] ---- אני יכול לדמיין את ירושלמי צועד בגאון עם הדגל האדום ואחריו צועדים בסך אלפי ומאות אלפי קומוניסטים [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אולי טעיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי יתעכנו יתעכנו = יתפתלו כנחש [ליצירה]
- [ליצירה] די לקשור את הכל באנטישמיות! שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש. ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים! [ליצירה]
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ישעיהו לייבוביץ' אכן, אני מאוד מעריץ גם אותו, וגם את ברגותי. [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הגשמת הציונות בנגב לכל אלה, שמציעים לי לממש את הציונות על ידי בניית בית בנגב, אז שיידעו להם: אני בכלל לא ציוני; ולדעתי, על המדינה להיות שווה לכל אזרחיה, ולא ליהודים בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי 92 באתה תקופה, שזה היה סך הכל, איזה שלוש ארבע שנים אחרי שהגרתי לארץ, עוד לא הבנתי מספיק את המציאות הישראלית. היום, אני מכיר אותה; וזאת הסיבה, שמזה הרבה מאוד שנים אני איש שמאל רדיקלי ומתנגד לציונות. את זה, אני עושה ממניעים פטריוטיים בלבד, כי אי-אפשר, בתור תושבי הארץ הזאת, להתעלם מתרבות ולאומיות ערבית-פלסטינית, שהנם חלק בלתי נפרד מהנוף וההיסטוריה הישראלית. אני מקווה, כי בעתיד יווצרו תנאים נאותים, שיאפשרו התאחדות מרצון בין שני עמינו והפיכתם למדינה אחת משותפת. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתך מעידה רק על בורותך בהיסטוריה, כי על אף היסחפותו של העם הגרמני אחרי נאצים, הוא מעולם לא היה עם דפוק, אלא דווקא, עם מאוד תרבותי ומפותח. [ליצירה]
- [ליצירה] למיבלאש על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם. שמואל [ליצירה]
תגובות