כמות נצחנו את היטלר,
כך גם אימפריאליזם ינוצח.
עם אודם דגלים,
בראש תורן,
נצא אל הקרב.
נצעד ברחובות;
נחצה שדות שתי - וערב.
אל פסגות - הרים נעפיל.
נבנה עולם חדש;
עולם ללא - עוני.
נגיע,
אל עתיד מזהיר!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- אֶרֶץ פלצים בוֹשי בחוּקַייך!
- מדוע שתקו מעברות?
- אירופה תחת מגפּו של נאט"ו
- אל תאמינו לדוד סֶם!
- הציונות תנצח?
קשור אלי
- [ליצירה] ---- אני יכול לדמיין את ירושלמי צועד בגאון עם הדגל האדום ואחריו צועדים בסך אלפי ומאות אלפי קומוניסטים [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אולי טעיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיילת שחר רצוני לומר לך, כי כאן באתר, יש לי הרבה יותר משתי יצירות העוסקות בשלום. אני מפרסם מאוד ותיק על האתר הזה. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לכל מבקרי - השקפותיי הכלכליות רצוני, לומר שוב ושוב, כי המאבק, שאוכלוסיות שונות בארץ, מנהלות כנגד הגזירות הכלכליות של הממשלה, הנו מאבק צודק. וההשקפות שלי בעניין זה, גם הן צודקות ומבוססות על מדע מרקסיסטי - לנינאי, שאני אישית, מזה די הרבה שנים,נאמן לו. לכן, אל תחשבי, כי מצצתי מהאצבע, את הדברים שבשמם אני מדבר. ולגבי הטענות, שכביכול הדעות מסוג דעותיי עברו מהעולם, אז עובדה, שיותר ויותר אנשים, מתחילים לגלות התעניינות מחודשת ברעיון הקומוניסטי, כמובן תוך למידת לקח מהעיוותים שקרו בתקופה הסובייטית. ותאמיני לי גברת בערוגה, יעבור מעט מאוד זמן, ותביני, כי הרי צדקתי! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון. ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה? [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא נמאס לי! שמע, לא משנה! הדברים, שאותם אני כותב, אינם שטויות, אלא קריאה להסתכל בעיניים של המציאות. ולגבי סלידתך, לויקי כנפו על זה שהתחבקה עם ערביות, אז בכך, חשפת את פניך שהן פני גזען מאוס, שאינו מבין שהבעיות של אימהות יהודיות, אלה גם בעיות של אימהות ערביות וכל אם אחרת, ללא קשר למוצא שלה. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה! דרך - אגב, זאת לא הפעם הראשונה, שהכתבות עליי מופיעות בשבע. וחוץ מזה, יש גם עיתונים אחרים, שכותבים עליי, כולל בערבית. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן התכוונתי, לאֳפַרִים - אחו; שדות מרעה ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס. ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לשתיים העם לא התכוונתי לכך, שהציונות עשתה לערבים מהשהגרמנים עשו בשואה. דיברתי ר על-כך, שהקמתה של ישראל הביאה לחסול קהילות יהודיות ברוב מדינות ערב, דבר שלא הספיקו לעשות אפילו גרמנים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: זוקר בשירים, מותר גם לשנות מילים; זאת, לשם חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך! אני מפרסם בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, בלי להסתכל מה תהיינה התגובות. לכן, אין לי שום עניין לפרסם דווקא באתר צורה, אלא בצורה אני מופיע במקביל להמון המון אתרים נוספים. ומה שדווקא כאן, אני זוכה למטחי ביקורת יותר מגזענית על דעותיי, אז אין זאת אשמתי, אלא אשמת החינוך הגזעני, שלמרבה הצער, העולם שורץ בה. [ליצירה]
תגובות