אנחנו עומדים כאן בצפירה, עומדים כאן דקה תמימה. וכ"כ קשה לי כי מגיע לכם שנעמוד כל היום, שנה שלימה. וגם זה לא יספיק כדי להביע את הערכתינו. אבל אני יודעת- אתם לא הייתם רוצים, למה שנעמוד כל החיים? אתם יודעים מה זה לעמוד יום שלם, בכפור ברעב בצמא. אתם שואלים אותי למה? אתם אומרים לי תלכי, תלכי קדימה, תמשיכי בחיים, אל תעמדי! זה קשה, זה חסר טעם! אבל תעמידי אותנו בליבך, קחי אותנו בדרכך. אל תשאירי אותנו עומדים, קחי אותנו איתך!