[ליצירה]
הדס,
ואני גם לא חושבת שזה מה שצריך. לדעתי, ברגע שאדם מפרסם יצירה שלו באתר, הוא לוקח בחשבון שהוא עשוי לקבל מגוון של תגובות. (לא רק "אהבתי"). ובאמת חבל שכל תגובה ביקורתית "זוכה" פה לתגובת נגד משתלחת.
אני מצידי חושבת ש"ביקורת בונה" יש טעם לתת רק כשבאמת יש סיכוי שהיא תבנה. אם את רואה שה"יוצר" פשוט כותב גרוע - אין מה להצביע בפניו על זה, כי אין שום דבר שהוא יוכל לעשות עם זה. ומאידך, אם הביקורת ניתנת על רקע של "יש פוטנציאל אבל" היא גם מתקבלת אחרת.
[ליצירה]
לא מסכימה עם ההערה בסוף. *כל* שיר טוב חייב להכיל "קריצה"? חייב שתהיה בו אפשרות מרומזת של הפוך-על-הפוך? - זה מתאים לתרבות הצינית שלנו. אנחנו כל כך מודעים לעצמנו, עד שגם אם אנחנו מצליחים להתחבר לרגש, זה חייב להיות עם פתח מילוט - עם חיוך כזה קטן וציני מהצד...
[ליצירה]
הדס, זה ממש מזכיר את היצירה האחרונה שלך (קרבן). בעצם, זה ממש אותו עניין. הכתיבה עצמתית ודרמטית, אבל לא הצלחתי להבין -
מניין הערגה הזאת לדרקונים ומפלצות, לקרבנות אדם,לבערות ולאכזריות?
אם זה מה שמכיל אותו עולם שאבד לנו, טוב שאבד. עדיף על פניו עולם דל ואפור, שמרצד מעל מסכי מחשבים. אם פנטסיה היא מקום משכנו של הבעל, עדיף שיכלה אותה הלא-כלום...
לא?
[ליצירה]
למה בסוף חוזרים
למחשבות והרצונות הנמוכים, למחוזות הקטנות?
[ליצירה]
[ליצירה]
וואו! אני מופתעת מעצמת וכמות ההזדהות! כל כך הרבה לבבות שבורים יש כאן?... תנסו לראות בזה טרגדיה, ולא רוע מכוון. אנשים לא עושים רע כי הם רעם (ברוב המקרים...) אלא כי הם חלשים. ואנוכיים. ולא יודעים בעצמם להתמודד. ורע להם בעצמם. תחשבו על זה ככה. פורקן זה יופי. זה עוזר. אבל אחר כך בא תורה של מחשבה בוגרת (עד כמה שזה קשה כשמעורבים רגשית).
תגובות