[ליצירה]
לא מאמינה
אם יאמר לך אדם "יגעתי ולא מצאתי" - אל תאמין.
(אם הטבילה במפל - הטהרות, ופרישת הידיים בשיח - תפילה, היו *אמיתיות*, בוודאי שהשורה האחרונה לא היתה נכתבת.)
[ליצירה]
מזכיר לי שיר של להקת אבבא, בשם
"i am the city"
הסיום מחליש את השיר, לדעתי. שתי השורות האחרונות חלביות וחסרות מגמה, איזו אמירה או מסקנה יש ב"סופר את פעימות ליבי" לגבי כלל השיר?
[ליצירה]
הטקסט שלך לא ממש מתאים למשקל של השיר המקורי. ובכל אופן, מה אתה רוצה להגיד? אל מי אתה בא בטענה? ומה זה "רק אנו נציב עוד גבולות"? נציב גבולות למה? לדרך הזאת? להתיישבות? למה?
[ליצירה]
ובכן... מעניין. כאילו כבר אי אפשר אפילו לחלום בשקט, כי "המצב" משתלט אפילו על החלומות?
באופן כלליאני חושבת שהסיפור קצת מאולץ, ובד"כ אתה כותב *הרבה* יותר טוב מזה...
רק בטוב! (ובלי חציל אם אפשר...)
יו"נ
[ליצירה]
זה קטע נוקב ובוטה - ואמיתי. היוצר שמנצל את העצב והכאב של עצמו כדי להגיש לקוראים את הבלילה המאוסה במסווה של אומנות. יש בזה הרבה. בגלל זה אני כל כך מעסיקה את עצמי בשאלה - איך ניתן ליצור אומנות אחרת - שלא מושתתת על כאב ולא מנציחה אותו - אלא עוסקת בצמיחה ובתקווה - ועוזרת לצרכניה לצמוח. (אבל בצורה אמיתית, לא מזוייפת).
בחיים הפרטיים שלנו מעטים מביננו עוברים תהליך אמיתי. לכן מעטים יכולים לתת השראה לאחרים לעבור תהליך כזה בעצמם. אז נאמר דיש לך כשרון להעברת מסרים בצורה אומנותית - אם לא עברת תהליך מלא אור, מה תיתן לקוראים? - נכון. את הח' שכתבת עליו.
תגובות