שיירה של נמלים עברה לידי, שיירה ארוכה, נושאת על גבה מזון, מתכוננים לקראת החורף שמגיע. הכל שם כ"כ מסודר, כ"כ צפוי מראש. הם יודעות לקראת מה להיות ערוכות. מביטה אני אל אותה שיירה, ועולה בליבי תפילה: "לו יהי חלקי עמך- נמלה" אך קול פנימי אומר לי, לא היא נמלה, את אדם, מה מזרים בך חיים? חוסר הסדר, טלטלות, סופות שבדרכך עומדות, את אדם, חי.