אירוע מוחי
אני עומד לידךָ בבוקסר
ונותן לך הוראות הפעלה.
זו כבר פעם שניה
ואתה
נותן בי את המבט הסמיך הזה
שאין לי דרך לפשט אותו.
אז מה לעשות,
ואני מסביר שוב.
אתה מזיז יד לפעול- ונעצר.
ושוב.
אני
במסך
בבואתך משתקפת
ואין אונים.
[ליצירה]
והמספרים
מכל הסוגים, מתחברים
חלקם נמחקים תחת ברז שוטף
וחלקם נשארים.
מכל הספרות
יצאו יחידות וכפלים
עשרות ושברים
בתוצאה אחת גדולה
תופר משוואה
לקול צפירה.
תגובות