אירוע מוחי
אני עומד לידךָ בבוקסר
ונותן לך הוראות הפעלה.
זו כבר פעם שניה
ואתה
נותן בי את המבט הסמיך הזה
שאין לי דרך לפשט אותו.
אז מה לעשות,
ואני מסביר שוב.
אתה מזיז יד לפעול- ונעצר.
ושוב.
אני
במסך
בבואתך משתקפת
ואין אונים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוקיי. הבנתי. בקריאה שניה, הכל נמצא במקום. אהבתי במיוחד את המילילם המחוברות. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה- לידיעתכם! [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך צחיתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר כתבת אחד בשם סמבטיון, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך. הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות. לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה. לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה. הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!! [ליצירה]
- [ליצירה] השתיקה- יפה לה? [ליצירה]
- [ליצירה] מסר, זה מקסים. קו הבריאות משתפר. [ליצירה]
- [ליצירה] ?! [ליצירה]
- [ליצירה] גבר גבר, אהבתי. אבל תנסה לשכתב את זה שוב והפעם ללא חרוזים. אוהב את הראש פחות את הסגנון. נב- היייתי מוותר על שתי השורות סיכום בבית האחרון. ומחפש משהו אחר. [ליצירה]
תגובות