אירוע מוחי
אני עומד לידךָ בבוקסר
ונותן לך הוראות הפעלה.
זו כבר פעם שניה
ואתה
נותן בי את המבט הסמיך הזה
שאין לי דרך לפשט אותו.
אז מה לעשות,
ואני מסביר שוב.
אתה מזיז יד לפעול- ונעצר.
ושוב.
אני
במסך
בבואתך משתקפת
ואין אונים.
[ליצירה]
לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן.
שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש.
תגובות