בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
אמ...
בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
כנרת בטורקיז,
להתרפק על העבר היא תכונה טבעית ואינה פוסחת על צעירים, מבוגרים וקשישים (ראי כנסי מחזור). המסר בשיר הוא שגם אם אתה הולך לאזכרה של חלומותיך בבית העולם של החלומות, זה רק לעתים, אבל אתה ממשיך לחיות טבול בירק ולקיים את חייך כ-"שושנה בין החוחים", ולכן הדגש הוא על החזרה לכפר המופיעה שוב בשורות האחרונות של השיר, ולמרות ההתרפרות על העבר, עלינו להניח למה שלא הגשמנו, ועלינו לחיות את ההווה. אגב זו מחמאה אם את מרגישה כנכדתי. תודה מקרב לב,
ומקווה שהסברתי את השיר כראוי (בניגוד לדעתי, ששירים לא צריך להסביר). מסר כפול
[ליצירה]
לבת קול ברוח, תודה על המחמאה.
לאיה, כרגיל, את יורדת לסוף דעתי. אולי יש ניגודיות בעולם שמשתנה, אבל ממבט אישי שלי זו מקשה אחת של מסכת חיים, שבה חוויתי את ההשתנות של העולם, וכישות אחת שחוותה את רצף ההשתנות הזאת יש לי חיים מגוונים ומרתקים. אני רואה את הטוב שיש בכל צד של המסכת הזאת. מטבעי אני מנסה למצות את הטוב של כל שלב בשינוי הזה, ואינני גולש לנוסטלגיה וגעגועים לעבר, ולביקורת על ההווה. אין לי ספק שתפיסה זו היא סגולה לאריכות ימים במובן המנטלי. תודה מסר
[ליצירה]
הדס,
איפה אפשר לחבק אותך? אתר "צורה" קפץ רמה בזכות היצירה הזאת. כפי שהגדרתי את עצמי באתר "אינני סופר ואינני משורר" אבל בין הסופרים והמשוררים עוד ידובר ביצירה הזאת. אז קבלי ממני את ברכת הדרך.
[ליצירה]
סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה.
אני מקוה שאתה מקבל את הדברים
ברוח טובה
[ליצירה]
אכן זו העת וזו הדרך, ואמרת את זה בדרך הפיוטית ביותר שאפשר. על-אף העובדה שלכאורה יש כאן "מסר כפול" (כדברי השרף מקאצק) המסרים הכפולים הם המסרים הברורים ביותר כי בכולנו יש "מסר כפול" וזה מה שמייחד את אישיותנו. [לכן בחרתי את כינויי הספרותי "מסר כפול"] תודה על המסר הנפלא הזה.
[ליצירה]
מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש.
"איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך.
ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות.
כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית.
[ליצירה]
כן, מבין לרוחך, ככה זה לפעמים, כזה מין באסא.
איך קוראים לזה: כור ההיתוך.
אגב הערה לשונית:
האינך יודע שהביטוי הוא "זוג או פֶרֶ ט" ?
"זוג או פרד" היא שאלה ששואל את עצמו עגלון לפני שהוא מחליט אלו בהמות לרתום בבוקר לעגלה.
[ליצירה]
במשפט אייכמן אמר אחד העדים - ניצול שואה - (אינני זוכר את שמו): " זו היתה פלנטה אחרת. אנשים בפלנטה הזאת לעולם לא יהיו מסוגלים להבין את זאת, לעולם לא יוכלו לחשוב במושגים כאלה".
תגובות