כַּאֲשֶׁר לִשְׁנֵי שְׁבָרִים זֵהִים
הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻּׁתָף הוּא שְׁנַיִּם
אָזַי הַחִבּוּר שֵׁל שְׁנֵיהֶם הוּא שָׁלֵם
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... is way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... its way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הלוואי וכך היה עם כל לימודי המתמטיקה [ליצירה]
- [ליצירה] אמ... בלי לנפץ לך את היצירה אבל... "גם עתה תחתינו העולם קו שבר- אך תראי הביטי איך מעבר לאותו הקו פרח לנו עכשיו המכנה המשותף" אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים" [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו עולם ומלואו, במוא מובן המילה. מתי ואיפה מתקיימת התערוכה ? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מילים להצדקת שלוש השורות האחרונות: המטאפורה של סופת טורנדו מתארת איך נקלעתי אליה - מוקסם ומכושף. אבל ראיתי לנכון גם להסביר מה היא עושה לי, ולמה בחרתי דווקא בדימוי הזה. רציתי להדגיש מה אני מצפה מהדימוי, שבמציאות הוא הרסני למאיים וזורע חורבן. עבורי זה משהו שמצביע על הצורך שלי שמאפיינת סופת הטורנדו: סחרור, הנפה אל-על והליכה קדימה. אולי אחרי ההסבר הזה, השורות האלה אינן מיותרות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה. איך אפשר למלא בכמה שורות את תהפוכות חיינו, המשתנות כל הזמן, עם התבגרותנו ! הייתי אוהב יותר כותרת: "איך יפית", כי ככל שאנו מתבגרים אנחנו נעשים "יפים" יותר עם קמט קטן ושערה שהלבינה, ואפשר לחוש את היופי האמיתי שבך, בתוך עצמך. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של שירה. שונה מרוב השירה של היוצרים באתר, ואין ספק שגם זו מחמאה. תן לנו עוד בפרי עטך. שלך מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חם פיוטי ליפה (: [ליצירה]
- [ליצירה] בששקט ובענוה צומח לו שיר - :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המחמיאים, זה כיף לכתוב שיר יפה, וכיף שגם אחרים אוהבים אותו מסר אישי [ליצירה]
- [ליצירה] איה יקרה, תודה על המחמאות. זה פשוט עושה לי חם בלב. ההערות שלך הן במקומן והטעון תיקון יתוקן מייד מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, יפה מאד. בטאתי באופן פאוטי את מה שחש כל מי שכותב. לכתוב צריך לבד, מעבר לחומת ה-"אני".עצם הכתיבה היא משהו אישי, פנימי. רק לאחר שכתבת כשהיית אם עצמך אתה מאפשר להציץ פנימה. אם אחר-כך הקורא מבין, הוא יכול להסכים ולהזדהות , או לא להסכים אבל הוא לא יכול להתעלם. אינני יודע אם ה-"אישה" היא דמות פרטנית או מושג כולל, אבל אני מקוה שה-"אישה" מבינה, ואם גם היא כותבת היא חשה את אותה תחושה ומבינה. רק אז זה הופך לדו-שיח בין שתי נשמות עצמיות וקרובות. כמו שאמר יהודה עמיחי: "שנינו ביחד, וכל אחד לחוד" והמרחק בין השנים נשאר קצר כ-"מרחק בין שתי תקוות". מסר כפול (אבל ברור) [ליצירה]
- [ליצירה] איתך באבלך. הספד נוגע ללב, כתוב בכשרון, ותפילה של כולנו מעומק הלב. תודה, ואני מקווה שהתפילה תמצא אוזן-קשבת. שלא תדעי צער, וכמו שביקשת, אולי כולנו לא נדע צער. יורם [ליצירה]
תגובות