בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
אמ...
בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש.
"איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך.
ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות.
כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית.
[ליצירה]
למעוז צור שלןם,
תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו.
באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה:
"שמא אנחנו שונים זה מזו
ולא נוכל לרקום עתיד, משותף
של שני אנשים שונים".
ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)"
[ליצירה]
אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף....
[ליצירה]
יפעת,
תקבלי את מה שאומר לך גם כמחמאה וגם כביקורת, כיוון שעם עבודה על היצירה הזאת זו עשויה להיות יצירה מעולה.
הסצנריו של מה שמצפה צד אחד ומה שיכול או מוכן לתת הצד השני הוא סצנריו מוכר ואין סוף למופעים שלו בין בני הזוג ותמיד ניתן למצוא בו פאן חדש. את בחרת בסינדרום המראה, הוא בהחלט ראוי והצגת אותו באופן מדויק. אבל זה עדיין נראה כמו תסריט ולא כמו שיר. חלוקת התפקידים של "הוא אמר...." "היא אמרה....." נראת כמו תסריט של סרט או מחזה.
אני מקוה שההערה הזאת תעזור לך, ותעודד אותך לחשוב על סגנון השיר מחדש מבלי לאבד את הרעיון.
[ליצירה]
לצורה הנחמדה שלום
אני חושב המפגש הראשון מיצה את עצמו. כדי לעניין קוראים במפגשים, רצוי לפרסם את המפגשים הבאים, ולהביא לידיעת הקוראים בהודעות ה-"מרצדות" בצד שמאל שיש צרור חדש של מפגשים. מצפה להמשך
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י
יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו
רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד
קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה
השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה
עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
[ליצירה]
מצמרר וכל כך אוטנטי. טבילת אש אמיתית. לצערנו נכונו לנו עוד הרבה טבילות אש, וניתן לכתוב עוד הרבה שירים כאלה. (כל הכבוד לניקוד ולגופן שבחרת).
תגובות