העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
[ליצירה]
--
מסופר על נחמה לייבוביץ' ז"ל, שפעם הוזמנה להרצות בבית-כנסת, והיתה בו מחיצה בין גברים לנשים. כשקמה להרצות עשתה זאת בעזרת הנשים, על אף בקשת הגברים שתבוא להרצות בעזרתם.
וכך הרגישו הגברים כנשים.
נחדמות התחושות שבקטע, את הסיום הנובע מציניות לא אהבתי, ונזכרתי מעט בהתאלמות של רעיה:
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=6073&code=50
[ליצירה]
---
ביום רביעי הייתי בתחנה המרכזית בירושלים, בקומה השלישית, הלכתי לשירותים, ושם נשאלתי ע"י מישהו שישב שם עם בקבוקון:
"אחי, אתה יכול לעשות לי טובה?"
תשובה קטנה שמשמעותה מה.
"אתה יכול להשתין לי פה בבקשה?"
מייד ברחתי.
[ליצירה]
[ליצירה]
---
בלילה, אני תמיד הולך יחף בעיר.
ביום לפעמים. היום הלכתי וזה הכאיב לי נורא.
תגובות