העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה, אם-כך אז- "נסתיו", ככה יותר מובן... אתה מתחיל לכתוב בסגנון של מישהו אחר פה באתר (שזה לא אני). לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה הסתיו. הוא תמיד עושה את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ...מעורר מחשבה... אתה בטוח שאין איזו טעות בשורה הראשונה? ("נסתו לו בהדרגה"? אולי "נסתר"?) [ליצירה]
- [ליצירה] הופך ונהיה סתוי, לא? *. ואפילו הסיכום נהיה זמני? [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מהרהר מה זה טמיון. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ולכל השאר הנח? לא ממש נכון. בכל מקרה, מעלה אצלי חשיבה שלא צריך להסתכל על 'מה שיגידו' בעשיית דברים. (מאחד שמדי-פעם הולך יחף ברחובה של עיר:) [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- התיאורים שבהתחלה.... ממש מזכירים לי את עצמי במרינה באילת, על החוף בטיול השנתי. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא החיוך שנולד לא גרם לו לפזז. זה לא חשוב, בעצם. הוא הרי מרגיש יותר טוב. הוא מחק. ויותר לא אפרט, כי הכיף במסתורין. (את לא מעיקה, זה נחמד) ועדי, זה חיובי להיות שם. זה טוב להיות שם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה לא בלבול. אך אי-אפשר לחיות בגישה שמקבלת בהבנה ובהשלמה את הטעויות מכיוון שהכל לטובה. זה שייך לאידיאה של הדברים, אך לא לביצועם המעשי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבעיה ביצירה הזאת, שדורש צנזורה שלה, זה לאו דווקא הנושא (יחסים הומוסקסואליים), אלא "איך מלוא אונך כנגד ירכי נלחץ" זה מסר מיני בוטה, פרובוקטיבי ולא מתאים. [ליצירה]
תגובות