העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
[ליצירה]
---
בדיוק דיברתי על זה אתמול בהודעת הפרידה שלי מהפורום....
אפשר להסתכל על בן-אדם מהצד הלא כרונולוגי, הלא תלוי בזמן. אופי.
ואפשר ברגע מסויים. ואם העקרונות שלו נוגדים - הוא עבד זמן.
אם בן-אדם ששירים או סוג הומור מסויים נוגדים את הערכיםשלו, והוא בכל זאת שר אותם וצוחק מהבדיחות הללו -
הוא עבד זמן.
כתוב טוב, השיר.
[ליצירה]
זה מאוד נחמד ויפה,
מצחיק וכיף לקרוא,
אבל מאחורי זה מסתתר משהו מאוד עצוב: הביורוקרטיה הבלתי-נסבלת של התפילה. אני מעדיף להתפלל מהלב ולא מהסידור, אבל אני כבול כרגע.
(והיה שם מסר גזעני על ערבים שמאוד סלדתי ממנו, גם אם זה בצחוק)
תגובות