העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
[ליצירה]
---
אתה יכול לתקן, טובי.
מאוד אהבתי, הזדהיתי, הרגשתי שניתן כאן ביטוי לתחושות שאני מכיר ואוהב להתעמק בהן.
את הספק דיבר איתי, ספק לא התייחס
---
האם בהליכתי ברחוב אני נעשה חלק מציבור ההולכים ברחוב,זה שכל השלטים מיועדים לו, כמו בסופר, שפתאום מודיעים על מבצע לכל באי הסופר, או בתור לקופת-החולים, או בטרמפיאדה
---
אהבתי מאוד.
[ליצירה]
----
הפ הפ! למה תוקפנות!
אפשר ולגיטימי לדון על שיר.
ונכון ששיר הוא כמו תמונה ומבטא משהו שעשוי להיות זמני (כתבתי פעם שיר עצוב, שמתי פה, ואז הורדתי, כי אני לא רוצה לקבע את העצב), אבל אפשר לדבר על זה.
רן, שעכשיו מבין מי זה אדם צחי.
[ליצירה]
נחמד.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
תגובות