"גיא מינץ"? הרי- לא ייתכן שזה אתה! אתה הוא הלא...
"רן * "!!! לא, לא... אל תהרוס לי את המיתוס הזה... בבקשה!!! (אגב, ירושלמי- שיר מאוד רגוע ובלתי-מתלהם... המשך-כך!)
[ליצירה]
כן, מי זה באמת-
"גיא מינץ"? הרי- לא ייתכן שזה אתה! אתה הוא הלא...
"רן * "!!! לא, לא... אל תהרוס לי את המיתוס הזה... בבקשה!!! (אגב, ירושלמי- שיר מאוד רגוע ובלתי-מתלהם... המשך-כך!)
[ליצירה]
---
לא יכול בלי איזה שמואל ירושלמי טוב לפני השינה, שיעלה איזה חיוך על פני.
נורא רעב לי בבטן. ובוער לי בלב.
(וגם חרוז מסתתר לו שם!)
גיא מינץ. איש טוב.
[ליצירה]
איזה יופי! גם כזה אתה יודע לכתוב?
כמעט שיר אהבה.
[ליצירה]
[ליצירה]
רק להזכירך
כי לא דיברתי על משה רבינו (כמה שידוע לי, משה רבינו לא היה אלהים בעצמו); דברתי על אלהים בעצמו ובכבודו. ודת ישראל, בדיוק כמו כל דת (לפחות, במתכונתה המסורתית), הנה הונאה. ויהדות, יותר מכל דת אחרת, הצטיינה בבדלנות. עכשיו, למה קשרתי בין בדלנות לשנאת זרים? כיוון שיהדות, להבדיל מדתות אחרות, איננה דת עולמית, אלא לאומית במובן המצומצם ביותר של המילה. לכן, דווקא ביהדות, יש לא מעט מהגזענות, וללא כל קשר לתנועת ההשכלה.
אתה יכול, גם לטעון, כי נאציזם בגרמניה, גם היה תוצאה של תנועת ההשכלה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אין קשר!
אין פה שום קשר, לאיסוף גבבות. יגבות, זאת צורה נוספת של יגבים - שדות.
[ליצירה]
אתם מעוותים את משמעות השיר
אל תנסו אתם להכניס לתגובותיכם ליצירתי הנ"ל, נימה אנטי-ערבית! במילים על הנאציזם האירופי, כוונתי קודם-כל, ליחסה של אירופה למדינות העולם השלישי, בתקופה, כאשר עדיין היו קולוניות אירופיות, שאגב-אורחא, ישראל כל-כך סייע לאירופה לדכא אותן.
[ליצירה]
מסביר מדוע החלפתי מינים
העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל.
בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
בלכר בדרכו אחורה!
מי שהלך וממשיך בהליכה אחורה,
זה רק אתה!
כל הימין,
לימי חושך ושואה רוצה להחזיר את ארצנו,
אך הקומוניסטים,
ימנעו זאת בתנופה.
בוש והיכלם לך,
אחד משת"ף של הטרור האיסלמי!
האיחוד הלאומי והחמאס,
הם אחים.
עוד יבוא יום,
כאשר תעמדו אתה וליברמן,
למשפט נירנברג
ובסוף כל כבודכם תאבדו!
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
[ליצירה]
בושת וחרפה לממשלה הזו
לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים.
גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו.
בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים.
עד כאן!
תגובות