מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] ספקנות לשמה אצל הרב קוק- מאן דכר שמיה?! [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי ברב יוסף ואמרתו: ייתי, ולא אחמיניה. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להבין שיחד עם הטוטאליות של התביעה לקונסיסטנטיות, מוצדקת ככל שתהיה, אין כל מניעה שהיא לחריגה א-פורמלית בתוך מעגל הקסמים הזה עצמו, תוך כדי, ואני מדגיש תוך כדי, ציות עקרוני ומוחלט כאחד למעטפת החוק הכללית, ללא כחל ושרק. תהיה זו יומרה בלתי נסלחת לטעון כי אמפירית חריגה מעין זו יכולה בכלל לשאת בתואר המפוקפק (על כל פנים לענייננו) "חריגה", בעוד המגדיר עצמו, הוי אומר הצופה, לשון אחר- האדם, איננו מסוגל לצקת תוכן של ממש לקביעה השרירותית הזו עצמה (גם אם לעולם לא יודה בכך). כמעט הייתי אומר שזו דוגמה מעניינת ללא יותר מדמגוגיה בכסות מדעית כביכול. מקוה מאוד שהבהרתי את עצמי [ליצירה]
- [ליצירה] ====== =================== [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! בולט הניגוד בין הקלילות של הציפור לסלע. (כדאי לקטום את הסלע בפינה הימנית עליונה) [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים ביותר בעיני. אתה מצליח להעביר בעוצמה את הלעג וגם את המרירות. משפט הסיום מדהים- נועץ את המסמר האחרון וסוגר עניין. והמעניין הוא שכל זה בחרוזים, בניגוד בולט לרעיון של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, הזכרת את הרב קוק, אבל דומני שלא בהקשר הנכון. אתה מדבר על *ספקנות* ואילו מה שציטטת בשם הרב בדבר ברור האמונה קשור יותר לתפקיד הכפירה שירדה לעולם במאות האחרונות. אתה לעומת זאת מדבר על תחושות וחויה אישית. יותר מתאים אולי הוא הציטוט הבא מדברים שכתב הרב על עצמו בעקבות דברים שאמר עליו הסופר י"ח ברנר: "מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר. בוודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם היא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו וברוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה". שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] דרשתי קרבתך בכל לבי קראתיך ובצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך ובפלאי גבורתך בקודש חזיתיך. (ריה"ל) פורסם שזה היה כתוב על הקיר בחדר שלה. השם יקום דמה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! ברוך הבא ידיד חביב (אמר הדייר בן היומיים) [ליצירה]
תגובות