מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
מוכר...
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
*****
...יום רגיל, עם אור וגיל פשוטים כפת של לחם,
יום נשוק בסאון השוק וגעש המדרכת,
יום גבוה ונישא
עד גגות חבלי כביסה
ומחספס כאספלט שבכבישים.
אך מוזר איך יום כזה
מתפעם לו בחזה
ומתנוצץ בעיני האנשים. (יוסי גמזו)
[ליצירה]
נו בטח שברל לא מעניין אף אחד, אם כל מה שיש בראש זה גוגל. התנך החדש של הצעירים. אם אתה לא שם אתה לא קיים. הבעיה רק שאתה מקבל תוצאות גם אם אתה כותב באנגלית במקום בעברית. תנסו.
פלא שלא שומעים על גובורואי? פלא שר' מיכל לייב מעורר גיחוך? שפתח תקווה זה קבוצת כדורגל?
אייייי..
[ליצירה]
|*****|
קטע טעון מאוד, מובן- על רקע הזמן הכתום. הצירופים כמו "גבול התפילות" ו "נגמרו לנו המרחבים" - חזקים.
לענ"ד יש מקום לעיבוד וגם אני חושב שהמשפט האחרון מפריע.
תגובות