מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים ביותר בעיני. אתה מצליח להעביר בעוצמה את הלעג וגם את המרירות. משפט הסיום מדהים- נועץ את המסמר האחרון וסוגר עניין. והמעניין הוא שכל זה בחרוזים, בניגוד בולט לרעיון של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כאור בשולי הֶענן" (לאה גולדברג) [ליצירה]
- [ליצירה] ***** (אלול אחר- תכתוב על זה שיר.) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן נעל, אני הבנתי את השיר אחרת- כמדבר על שוויון בין הטובים הרעים והמכוערים ,רוצה לומר דתיים וחילוניים (לא בהתאמה), כאשר הם עומדים בפני האלוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] אין הרבה מה לדבר: יצירת מופת בכל המובנים. מזמן לא אחזה בי כזו צמרמורת. מטיח שאלות עצומות ונוראות, רב עוצמה באופן יוצא דופן, מזעזע את אמות הסיפים. "למי שאינו מאמין" קשה לחיות אחרי קריאת סיפור כזה, וגם למי שכן מאמין. זר. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שהכותרת הפוכה מהתוכן, שהרי אחד המוקדים של החסידות הוא חווית השיתוף של בני החבורה. לעומ"ז בסיפור מתואר אדם המנותק באופן קיצוני מן החברה, ולכותב פתרונים. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר [ליצירה]
- [ליצירה] שיהיה במזל טוב ותעשי לי טובה- תיזהרי. [ליצירה]
תגובות