מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
מוכר...
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
הקריאה שלך לפרופורציות- זאת הקטסטרופה עצמה.
בנוסף לכך, גם אם לקוראי הארץ זה נחשב פחות או יותר כמו לעבור דירה (ע"ש), 'להם' זאת קטסטרופה. האם הם בני אדם?
שורה תחתונה: הבעיה האמיתית היא שהמתנחלים לא קוראים הארץ. וחוזר חלילה
[ליצירה]
נו בטח שברל לא מעניין אף אחד, אם כל מה שיש בראש זה גוגל. התנך החדש של הצעירים. אם אתה לא שם אתה לא קיים. הבעיה רק שאתה מקבל תוצאות גם אם אתה כותב באנגלית במקום בעברית. תנסו.
פלא שלא שומעים על גובורואי? פלא שר' מיכל לייב מעורר גיחוך? שפתח תקווה זה קבוצת כדורגל?
אייייי..
[ליצירה]
"והנה כח החוזק הנפשי הפנימי מצינו באמת ביוסף באופן מאוד נעלה בנסיונו, עלם יפה תואר עבד, שתהיה נפשו חזקה כ"כ עד שהצדק הפנימי של הקריאה: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים", יהיה חזק כ"כ מבלי תת כח לפעולה של השפעת אדונתו- הוא כח נעלה פנימי מאוד, עד שזכה באמת עי"ז להנחיל ג"כ לבניו את אותה ההכנה של החוזק הפנימי מבלי שאת פנים אל העולם החיצוני במקום שהוא עומד לשטן על העולם הפנימי. ע"כ הוא שטנו של עשיו..."
תגובות