האמנם עוד יבואו ימים?
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- המילים מציגות כאן ממש בצורה מוחשית כמו הפכו ליצורים חיים וברחו מתוך הדף הישר אל קדמת הבמה, כמו שבאמת כתוב: "ופשוטים הדברים וחיים, ומותר גם לנגוע" קסום ומופלא!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, עוד אף-אחד לא הגיב לזה??? בושה וחרפה!!! אני חושב שזה ממש גאוני! נכון, אמנם בשיר אומרת המשוררת: "ופשוטים הדברים וחיים..." ועוד יותר מזה: "ו-מ-ו-ת-ר ב-ם ל-נ-ג-ו-ע !" האם אמנם פשוטים כה הדברים? מסתבר שלא... כי הם נמצאים מאחורי סורגים כלשהם... סורגים אבסטרקטיים, אבל סורגים... והשאלה הפותחת את השיר: "האמנם עוד יבואו ימים"- לוטה (עדיין) בערפל... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! רק הייתי מחדד את האותיות, הן -נ-ו-ר-א- מעורפלות (זה התרגום של BLURING?) היה לי די כואב לקרוא את המשפט. (זה מאמץ מאוד את העיניים, כי הקווים רכים מדי לעומת ה'שחור' שהוא חד נורא, זה די מכאיב בעין כשמתאמצים לראות מה כתוב). [ליצירה]
- [ליצירה] אז סימן שהצלחתי... [ליצירה]
- [ליצירה] התפתיתי לראות עוד יצירה... ולא הצטערתי... יש עליך! ותודה על ההסברים. לא הצלחתי לכתוב הודעה אישית. אתי [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה שובת לב... כאילו הטקסט המקורי לא מספיק גאוני, מפלח, רב משמעויות וכן הלאה אינספור סופרלטיבים, הרי שכאן קיבלנו ערך מוסף שלא יסולא בפז. כל הכבוד, או כפי שאומרים שכנינו,בני -דודינו - כול אלאיחתיראם. [ליצירה]
- [ליצירה] נו... כמה אני יכולה להסתכל, ולהתבונן, ולהשתהות, ולהתמוגג ו..ולא להגיב? אני אוהבת. מאוד. זה... זה ממש זה! כן, הצלחת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה כל הכבוד, לכדת במדויק את משמעות המילים [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מעולה! גאון מי שמליץ, וכמובן, היוצר הגאון שליטא... [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט גאוני ויפה. אולי הדברים באמת לא כל כך פשוטים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק בעיני מעלה את העניין של מצוות האנשים המלומדה בה לכוד מי שנולד דתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אויי.. חירניקים..לך תסמוך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תשני את העימוד לעימוד של שיר? ומצטרף לברכות, ברוכה הבאה לעיר הגדולה באמת (הרשת). [ליצירה]
- [ליצירה] אבל מי הוא זה שיכול לגלות את השירה הזו? הביאוהו לכאן. קראתי את רוב היצירות שלך- נפלא ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] רבותי, החגיגה נגמרת. הנה המשורר מחרז חרוזים וכל חכמתכם פתאום נעלמה כי אם הייתם מעט אובייק טיבים הייתם שואלים למה ועל מה: למה זה משנה בכלל מה מרב אוהבת וכמה ועם מה כן ועם מה לא כן מחר לא היום ולמי היתה אי פעם בתולדות האומה דודה שנשמעת כמו עצירת פתאום ועוד כהנה וכהנה שאלות המון למשל איך אפשר להעיז לא לאהוב את כל המועדים אותו דבר ומה זה נצ'ס ואם בכלל יש מילה כזאת במילון זאת לא רק קור אבשלום יודע מכבר [ליצירה]
- [ליצירה] גם דרך להקפיץ יצירה :-) לגיטימי! שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] שואף לשלמות [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להבין שיחד עם הטוטאליות של התביעה לקונסיסטנטיות, מוצדקת ככל שתהיה, אין כל מניעה שהיא לחריגה א-פורמלית בתוך מעגל הקסמים הזה עצמו, תוך כדי, ואני מדגיש תוך כדי, ציות עקרוני ומוחלט כאחד למעטפת החוק הכללית, ללא כחל ושרק. תהיה זו יומרה בלתי נסלחת לטעון כי אמפירית חריגה מעין זו יכולה בכלל לשאת בתואר המפוקפק (על כל פנים לענייננו) "חריגה", בעוד המגדיר עצמו, הוי אומר הצופה, לשון אחר- האדם, איננו מסוגל לצקת תוכן של ממש לקביעה השרירותית הזו עצמה (גם אם לעולם לא יודה בכך). כמעט הייתי אומר שזו דוגמה מעניינת ללא יותר מדמגוגיה בכסות מדעית כביכול. מקוה מאוד שהבהרתי את עצמי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר אך מרתק ומיוחד בגלל הקישור והיחס המתוחכם למקרא: יצירת ציפיה להסבר ל"על כן יעזוב" המסתיים בהפתעה, והרחבה מעניינת של "את אביו ואת אמו".אולי ניתן לראות גם נסיון ליצור ניגוד בין ה'אי זמינות' תוצר מובהק של המודרניזציה לימי קדם. שיר נפלא. [ליצירה]
תגובות