לילידים,
זכות - הראשונים!
אין לתת זכויות לעולים,
על חשבון אלה,
שנולדו בארץ;
יש מציאות היסטורית,
אשר בה אין לבסור.
אין לנסות,
באופן מלאכותי
לשחזר תולדות,
שעליהן אבד כלח;
חוק השבות,
מיד יש לקבור!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- כבר שלום, או שמא חלמתי?
- אל תחפשו הצלה בפצצת-גרעין!
- עוד נשיב מלחמתנו שערה!
- עם התעורר שמש - החמה
- נקרות, של חול וסלע
קשור אלי
- [ליצירה] טוב, כמובן שפה אני מחוייב להעיר "חולק עליך"... נכון שאין לתת זכויות לעולים ע-ל ח-ש-ב-ו-ן אלה שנולדו כאן, אבל- יש לתת להם זכויות, אחרי-הכל... ו"שיבת עם-ישראל לארצו"- היא ממש לא 'שיחזור מלאכותי של תולדות שאבד עליהן הכלח'... יום יבוא (אני מקווה), ואפילו א-ת-ה תודה בזה... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב היטב- אבל המסר הוי געוואלד, וכלום עולים חדשים הם עיזים? בגלל שלא נולדו פה ואנחנו כן יש לנו יותר זכויות? כולנו יהודים (חוץ מהגויים), ולכן לכולם מיעות זכויות שוות. מצד שני גם לא מגיעות להם זכויות יתר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ירושלמי אתה צודק בדבר אחד: הממשלה רוצה להעלות עולים אך המעסיקים מעוניינים לפלוט צעירים מן הארץ בכדי שלבכירים המבוססים ולבניהם תהיה עבודה. ולא תעזור כאן השכלה אקדמאית כי זה הדבר שהם הכי פחות מתחשבים בו [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה, איננה בלבול הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום. [ליצירה]
- [ליצירה] הלאה, ספרניות! אכן, צודקת את! זה שיא הטמטום, להגביל חברות בספריות לפי גיל. לדעתי, להיפך, צריך לעודד את תלמידי בתי הספר, ללכת לספריות למבוגרים ולהתעניין בכל מיני ספרים רציניים. ולגבי ספרניות, בספריות ציבוריות, אז הדיקטטוריות שלהן, לא הייתה מביישת את גדולי הדיקטטורים בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית. [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] החולשה, היא של המגיב שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות. עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדיק לוש נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם את העשירים לאחר שיסכימו לוותר על עושרם לטובת הכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני מקבל עמדה כי השיר גרוע. לדעתי, השיר, הנו מוצלח ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי יתעכנו יתעכנו = יתפתלו כנחש [ליצירה]
- [ליצירה] לא השוותי את המדינה לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר. לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל. בברכה! [ליצירה]
תגובות